שער 87 מתוך 138 · רישא דלא אתידע
הצירופים השונים ברישא דלא אתידע שולטים כאחד בכל עת, ואין לעמוד עליהם.
בשורה אחת
צירופי מ״ה (בגימטריה 45) וב״ן (בגימטריה 52) ברדל״א שולטים כאחד בכל עת. הם פועלים תמיד; אין החקירה יכולה לעמוד עליהם.
תפקידו בספר
הפתח השלישי ביחידה רישא דלא אתידע. פתח 85 מיקם את הסדר; פתח 86 תיאר את הספיקות (כל הצירופים קיימים; איזה פועל מתי; אור ההולך ברצוא ושוב); פתח 87 מבאר את התועלת, איזה הבדל עושה בניין רדל״א ל*עולם*. הטענה המרכזית של הפתח מעשית ולא מבנית: כל המעשים הנעשים בעולם נתונים לצירופים האלה. שתי טענות מבניות חדשות נובעות מכך. (1) מה שאינו מושרש ברדל״א, תיקון או קלקול, לא יבוא לעולם. סוד הידיעה של פתח 81 נעשה עתה מעשי: ברדל״א נמצא כל מה שיהיה, באופן שבו יהיה. (2) כל מעשה אדם מגיע למקומו ברדל״א, ומשם משפיע על כל העבר, כל ההווה, כל העתיד; וההשפעה הדדית (מעשה ← רדל״א ← פרצופים ← עולם). הניגוד המבני העושה את רדל״א לשולט התמידי: ב*שאר* פרצופי האצילות כל אור שולט בזמנו; ברדל״א כל הצירופים שולטים בכל עת, שכן כל מעשה משפיע על כולם בבת אחת. בהתאם לכך מצבי הפרצופים מתחלפים ברצוא ושוב (נלקח ישירות מפתח 86 ¶9). הפתח נחתם בעיקרון הידיעה הכללי של הספר: ענף של דבר נעלם יכול להתגלות; השורש עצמו נשאר תמיד נעלם. אנו משיגים את סדר הפרצופים, ואף קוראים לסדר הזה סדר רישא דלא אתידע, משום שהוא נובע משם, אבל המקור שברדל״א אינו מושג.
מושגים שהוא מציג
- כל הצירופים שולטים בבת אחת
- רדל״א ושאר הפרצופים: כל אור שולט בתורו
- כל המעשים נשרשים ברדל״א
- סוד הדעת כולל הכל
- המעשה משפיע על העבר, ההווה והעתיד דרך רדל״א
- השפעה הדדית: המעשה, רדל״א והפרצופים
- שלושה מיני צירופים: שווים, מנוגדים, הפוכים
- ההנהגה מתגלגלת מבחינה לבחינה
- מצבי הפרצופים ברצוא ושוב
- הענף נגלה והשורש נסתר
- משמעות צירופי רדל״א
מושגים שהוא מפתח
- רישא דלא אתידע
- ענין רישא דלא אתידע
- ענין הספקות
- ספקות: כל הצירופים קיימים
- צירופים הפוכים: שניהם קיימים
- חוקי הסדר הנסתר כצירופים
- ספק איזה צירוף פועל ומתי
- אור ברצוא ושוב
- הבחינות נראות זו אחר זו, ובכל זאת הן בבת אחת
- שינויי המצבים בפרצופים
- תנועות בפרצופים ששורשן אינו נודע
- השורש אינו נראה בתנועות הפרצופים
- הידיעה נסתרת לשם הבחירה
- סדר ההנהגה הנסתר
- סדר ההנהגה הנגלה: אצילות
- הסידור המיוחד של מ״ה וב״ן
- בחירה חופשית
- השגחה
- מחזור הבריאה
- רישום המעשים לנצח
- מ״ה
- ב״ן
- פרצוף
- אצילות
מהלכים שהוא מקדם
- רישא דלא אתידע מתואר עתה באופן מעשי כ*השולט התמידי*. בעוד שכל אור בשאר הפרצופים שולט בזמנו, כל צירופי רדל״א שולטים בכל עת, משום שכל מעשה משפיע על כולם בבת אחת. רדל״א היא המדרגה היחידה שאורותיה אינם נחלקים לפי זמנים
- ספקות: כל הצירופים קיימים נקשר עתה לתמונה של מעשה המשפיע על הכול. הטעם שכל הצירופים ממשיים אינו רק מטפיזי (כל דרך תיקון צריכה להתקיים, פתח 86 ¶10) אלא מעשי: כל מעשה אדם נוגע בכולם בבת אחת, ולכן כולם צריכים להיות שם כדי שייגע בהם
- אור ברצוא ושוב מורחב עתה מרדל״א עצמו (פתח 86 ¶9) אל הפרצופים כרושמו. מצבי הפרצופים מתחלפים ברצוא ושוב (¶9, מילה במילה מפתח 86). הביטוי רצוא ושוב מתאר עתה גם את אור רדל״א עצמו וגם את התוצאה המעשית באצילות
- שינויי המצבים בפרצופים מעוגן עתה סיבתית בשלשלת מעשה ← רדל״א ← פרצוף. שינויי המצבים שנזכרו בפתח 86 ¶17 (שליטת אורות ותיקונים לעומת חסרונות) הם תוצאות מעשיות של אילו צירופי רדל״א פעילים בתגובה לאילו מעשים של התחתונים
- הידיעה נסתרת לשם הבחירה מקבל עתה צורה מעשית דרך סוד הידיעה: ברדל״א נמצא כל מה שיהיה, באותו אופן שבו יהיה; זה מה שהעלם הידיעה של פתח 81 פירושו מבחינה מבנית
- מחזור הבריאה הרישום הנצחי של המעשים לשם שלמות הסיבוב נקשר עתה לבניין רדל״א. כל מעשה עומד לשם השלמות העתידה להתגלות אחר כך לתענוג הנצחי של הנשמות (¶7), והשלמות הזאת היא אותו סיבוב שנקבע מפתח 30 ואילך
- השגחה היחס בין רדל״א למעשי התחתונים נעשה עתה הדדי. סדר ההנהגה אינו ירידה חד־כיוונית (רדל״א ← פרצופים ← עולם) אלא קשר מעגלי: כל מעשה למטה משפיע על רדל״א, ורדל״א מצדו מסדר את הפרצופים לפעול בעולמות לאור אותו מעשה