שער 88 מתוך 138 · רישא דלא אתידע
ברישא דלא אתידע נמצאים כל החיבורים; הספק הוא בניסיון להשיג אותו.
בשורה אחת
הספק ברדל״א אינו ברדל״א עצמו; רדל״א כולל את כל החיבורים בשלמות מבנית. הספק הוא ב*ניסיון להשיג* את רדל״א מבחוץ.
תפקידו בספר
הפתח הרביעי ביחידה רישא דלא אתידע. פתח 85 מיקם את הסדר; פתח 86 תיאר את הספיקות; פתח 87 הגדיר את תועלתם המעשית. פתח 88 מיישב סתירה לכאורה ששלושת הפתחים הקודמים יוצרים: אם פתח 87 ¶5 אמר ש*סוד הידיעה כולל כל מה שעתיד להיות*, ופתח 86 ¶7 אמר ש*כל הצירופים השונים קיימים באמת*, הרי שלא אמור להיות שום ספק בתוכן רדל״א: התוכן קבוע (הכול). מדוע אפוא ספיקות? תשובת קל״ח מדויקת: הספק אינו בתוכן אלא בהשגה. רישא דלא אתידע הוא הארה אחת הכוללת את כל הצירופים, אבל ההארה אינה ניתנת לידיעה מעצם טבעה; אי אפשר להשיג אותה כדרך שמשיגים את שאר האורות. המתבונן שזוכה להשגה בהארה אינו יכול לקבוע איך להבין את האור הזה: בתחילה הוא נראה באופן אחד, ובעיון נוסף באופן אחר, ואולי הפוך. הפתח נותן לכך צורה מעשית בתופעה של אי־היכולת להתחקות מן הענף אל השורש: אף שאנו יודעים שרדל״א הוא שורש האצילות, איננו יכולים לעלות מענף מסוים בפרצוף ולמצוא איזה צירוף ברדל״א הוא שורשו, משום שהשורש נראה ככולם. היישוב של קבלת האר״י וקל״ח: לכל דבר יש ודאי מקום מסוים משלו: כל סדר ההנהגה עובר דרך בחינה אחת מסוימת בכל עת נתונה; מה שמסופק אינו אם יש מקום כזה, אלא איזה מקום הוא ברגע זה.
מושגים שהוא מציג
- רדל״א כהארה אחת
- הספק הוא בהשגה, לא בדבר עצמו
- ההארה אינה נודעת מצד עצמה
- ברדל״א אי אפשר לעקוב מן הענף אל השורש
- בכל שעה שולטת בחינה אחת
- השורש נראה ככולם
- המשיג אינו יכול לקבוע איך להבין
- ההארה נראית ואינה מובנת
מושגים שהוא מפתח
- רישא דלא אתידע
- ענין רישא דלא אתידע
- ענין הספקות
- ספקות: כל הצירופים קיימים
- ספקות: לא ספקות רגילים
- צירופים הפוכים: שניהם קיימים
- הבחינות נראות זו אחר זו, ובכל זאת הן בבת אחת
- אור ברצוא ושוב
- כל הצירופים שולטים בבת אחת
- ההנהגה מתגלגלת מבחינה לבחינה
- הענף נגלה והשורש נסתר
- תנועות בפרצופים ששורשן אינו נודע
- השורש אינו נראה בתנועות הפרצופים
- גם הסדר וגם תוצאותיו נסתרים
- סדר ההנהגה הנסתר
- סדר ההנהגה הנגלה: אצילות
- הסידור המיוחד של מ״ה וב״ן
- סדר ההנהגה כאור אחד
- שליטת ההעלם
- הידיעה נסתרת לשם הבחירה
- בחירה חופשית
- השגחה
- מ״ה
- ב״ן
- פרצוף
- אצילות
מהלכים שהוא מקדם
- ספקות: כל הצירופים קיימים מובחן עתה מן השאלה האם תוכן רדל״א קבוע?. כן: התוכן קבוע (פתח 87 ¶5). פתח 88 מגדיר ש*הספק הוא בהשגה, לא בתוכן*. התוכן ממצה; התפיסה של מי־שולט־מתי היא שספק בה אינו ניתן לביטול
- רישא דלא אתידע מתואר עתה כ*הארה אחת*, מונח טכני מקבלת האר״י הנבדל מ*אור*, ה*כוללת את כל החיבורים*. התיאור כ*הארה אחת* משלים את חוק אחד / אור אחד / מדרגה אחת של פתח 85 ¶5 ואת האור ההולך ברצוא ושוב של פתח 86 ¶9: אותו דבר יחיד, הנראה בשלוש מדרגות מבניות
- ספקות: לא ספקות רגילים פתח 86 ¶7 אמר לא ספקות של האם־כך־הדבר. פתח 88 טוען טענה עמוקה יותר: אפילו אחרי שאנו יודעים בוודאות שרדל״א כולל הכול, ההארה כפי שהיא נראית אינה ניתנת לידיעה מעצם טבעה. הספק נשאר לא משום חוסר שלמות, אלא משום חוסר היכולת לקבוע את ההארה בראייה
- הענף נגלה והשורש נסתר פתח 87 ¶9 קרא לכלל בשמו. פתח 88 ¶9 נותן לו צורה מעשית בתופעה של אי־היכולת להתחקות מן הענף אל השורש. אפילו עם כל ניתוח האצילות שהספר הציג, אי אפשר לעלות מענף מסוים בפרצוף אל שורשו המסוים ברדל״א: לא מצאנו ידינו ורגלינו
- בכל שעה שולטת בחינה אחת הטענה החזקה ביותר נגד ריבוי שקל״ח טוען על הבניין הפועל. אף שכל הצירופים ממשיים (פתחים 86, 87), בכל עת נתונה רק אחד מהם פועל: כל סדר ההנהגה עובר דרך בחינה אחת מסוימת בכל עת נתונה. ריבוי ברדל״א; יחידות בפעולה; ספק בהשגה