שער 88 מתוך 138 · רישא דלא אתידע

ברישא דלא אתידע נמצאים כל החיבורים; הספק הוא בניסיון להשיג אותו.

בשורה אחת

הספק ברדל״א אינו ברדל״א עצמו; רדל״א כולל את כל החיבורים בשלמות מבנית. הספק הוא ב*ניסיון להשיג* את רדל״א מבחוץ.

תפקידו בספר

הפתח הרביעי ביחידה רישא דלא אתידע. פתח 85 מיקם את הסדר; פתח 86 תיאר את הספיקות; פתח 87 הגדיר את תועלתם המעשית. פתח 88 מיישב סתירה לכאורה ששלושת הפתחים הקודמים יוצרים: אם פתח 87 ¶5 אמר ש*סוד הידיעה כולל כל מה שעתיד להיות*, ופתח 86 ¶7 אמר ש*כל הצירופים השונים קיימים באמת*, הרי שלא אמור להיות שום ספק בתוכן רדל״א: התוכן קבוע (הכול). מדוע אפוא ספיקות? תשובת קל״ח מדויקת: הספק אינו בתוכן אלא בהשגה. רישא דלא אתידע הוא הארה אחת הכוללת את כל הצירופים, אבל ההארה אינה ניתנת לידיעה מעצם טבעה; אי אפשר להשיג אותה כדרך שמשיגים את שאר האורות. המתבונן שזוכה להשגה בהארה אינו יכול לקבוע איך להבין את האור הזה: בתחילה הוא נראה באופן אחד, ובעיון נוסף באופן אחר, ואולי הפוך. הפתח נותן לכך צורה מעשית בתופעה של אי־היכולת להתחקות מן הענף אל השורש: אף שאנו יודעים שרדל״א הוא שורש האצילות, איננו יכולים לעלות מענף מסוים בפרצוף ולמצוא איזה צירוף ברדל״א הוא שורשו, משום שהשורש נראה ככולם. היישוב של קבלת האר״י וקל״ח: לכל דבר יש ודאי מקום מסוים משלו: כל סדר ההנהגה עובר דרך בחינה אחת מסוימת בכל עת נתונה; מה שמסופק אינו אם יש מקום כזה, אלא איזה מקום הוא ברגע זה.

מושגים שהוא מציג

מושגים שהוא מפתח

מהלכים שהוא מקדם

לקריאת הביאור המלא, פסקה אחר פסקה (באנגלית)