שער 86 מתוך 138 · רישא דלא אתידע
הספיקות שברישא דלא אתידע ותולדותיהם בפרצופים: הפכים שכולם קיימים
בשורה אחת
ברדל״א יש הפכים שכולם קיימים. החקירה אינה יכולה להגדיר אותם כהפכים; התובנה העמוקה היא שהפכים המתקיימים יחד הם אופן המציאות היסודי במדרגת רדל״א.
תפקידו בספר
הפתח השני ביחידה רישא דלא אתידע. פתח 85 מיקם את ההנהגה הנעלמת ברדל״א ו*הכריז* על נושא הספיקות. פתח 86 מפתח את תוכן הספיקות האלה: איזה מין ספיקות הם, מדוע הם קיימים, מדוע הראש הזה נקרא דווקא לא אתידע כשגם כל האצילות אינה נודעת, ואיך הספיקות מתפשטים מרדל״א אל הפרצופים. הטענה המרכזית של הפתח היא ש*הספיקות* אינם חסרונות בידיעתנו מן הסוג המוכר לנו מן הדיבור הרגיל, האם כך הדבר או לא?; הם דבר אחר: כל הצירופים השונים של מ״ה וב״ן קיימים באמת (אף כשהצירופים האלה סותרים זה את זה), והספק הוא איזה צירוף פועל ומתי. רישא דלא אתידע עצמו גורם את הספיקות, משום שהוא אור אחד ההולך ברצוא ושוב (אדרא זוטא רפח ע״א): כל הבחינות נראות בו, אך אף אחת מהן אינה ניתנת לקביעה ודאית. מן הסדר שברדל״א מתפשט אותו ספק אל הפרצופים: השינויים הנראים במצבי הפרצופים (פעם שולטים אורות ותיקונים, ואחר כך חסרונות) נובעים מצירופי רדל״א, אבל השורש הקובע איזה צירוף שולט בכל רגע אינו נראה.
מושגים שהוא מציג
- ספקות: כל הצירופים קיימים
- ספקות: לא ספקות רגילים
- צירופים הפוכים: שניהם קיימים
- חוקי הסדר הנסתר כצירופים
- ספק איזה צירוף פועל ומתי
- אור ברצוא ושוב
- הבחינות נראות זו אחר זו, ובכל זאת הן בבת אחת
- הראש עצמו גורם ספקות
- גדולתו ותפארתו של רישא דלא אתידע
- הספקות עוברים אל הפרצופים
- חוקי הפרצופים: סדר ההנהגה
- שינויי המצבים בפרצופים
- אורות וכלים של ב״ן: ספקות
- השורש אינו נראה בתנועות הפרצופים
מושגים שהוא מפתח
- רישא דלא אתידע
- ענין רישא דלא אתידע
- ענין הספקות
- גם הסדר וגם תוצאותיו נסתרים
- תנועות בפרצופים ששורשן אינו נודע
- סדר ההנהגה הנסתר
- סדר ההנהגה הנגלה: אצילות
- הסידור המיוחד של מ״ה וב״ן
- סדר ההנהגה כאור אחד
- כל אור הוא חוק אחד
- אור ומאור
- שליטת ההעלם
- הידיעה נסתרת לשם הבחירה
- מ״ה
- ב״ן
- פרצוף
- אצילות
- בחירה חופשית
- השגחה
- יחוד
מהלכים שהוא מקדם
- ענין הספקות מתואר עתה בפירוט. הספיקות אינם ספקות רגילים ("האם כך הדבר?") אלא תכונה מבנית של בניין שבו כל הצירופים הסותרים קיימים באמת. הספק הוא מעשי, איזה צירוף שולט ומתי, ולא עובדתי
- רישא דלא אתידע מתואר עתה כ*גורם* הספיקות: הראש עצמו, ככל שאפשר להציץ בו, הוא ש*מוליד* את הספק, בכך שהוא נראה באופן אחד ברגע אחד ובאופן אחר ברגע אחר. ל*לא אתידע* שבשם ניתן גם פירוש תומך שני מאדרא זוטא רפח ע״א: לא רק העלם מבני בשביל הבחירה (פתח 81), אלא גדולה ותפארת: הראש אינו נודע גם בגלל רוממותו העליונה
- גם הסדר וגם תוצאותיו נסתרים מנגנון ההתפשטות נקרא עתה בשמו: הספיקות עצמם מתפשטים מרדל״א אל הפרצופים. פתח 85 אמר שגם הסדר ברדל״א וגם תולדותיו בפרצופים אינם נודעים; פתח 86 מגדיר איזה מין אי־ידיעה: אותו ספק של כל־הצירופים־קיימים / מי־שולט־מתי מופיע בשתי המדרגות
- סדר ההנהגה כאור אחד האור האחד של פתח 85 ¶5 מתואר עתה יותר: זהו אור ההולך ברצוא ושוב (אדרא). תנועת האור, רצוא ושוב, היא שגורמת לתופעה של בחינה אחת ואחר כך אחרת, ומכאן הספק איזו בחינה שולטת
- סדר ההנהגה הנגלה: אצילות מועמד עתה נקודה כנגד נקודה מול הסדר הנעלם. לסדר הגלוי יש חוקים מפורטים (חוקי הפרצופים) שכל בחינותיהם נראות כל אחת לעצמה; לסדר הנעלם יש חוקים מפורטים (צירופי מ״ה וב״ן) שבחינותיהם נודעות רק כספיקות
- תנועות בפרצופים ששורשן אינו נודע נקשר עתה לדברי האר״י על שינויי המצבים בפרצופים. התופעה של פתח 85 ¶8, תנועות נראות ששורשן אינו נודע, מקבלת עתה צורה מעשית: לפעמים נראים בפרצופים אורות ותיקונים, ולפעמים חסרונות; אלה הם שינויי המצבים וההנהגות של הפרצופים, כמבואר בדברי האר״י ז״ל בעניין הספיקות האלה