שער 66 מתוך 138 · עולם התיקון

זיווג, עיבור ולידה

בשורה אחת

מחזור הפעולה הקוסמי: זיווג־עיבור־לידה־יניקה. הפרטים נקבעים בלידה; הכח יכול לגדול אחר כך.

תפקידו בספר

מפרט את שלבי הפעולה שבהם המתקלא של דכר ונוקבא מוציאה פרצוף חדש: זיווג, עיבור, לידה. שני חלקים: (חלק 1) תיקון כל בחינה על ידי דכר ונוקבא בסוד זיווג־עיבור־לידה, כמו למטה בדמות אדם. (חלק 2) השלבים בפירוט: הזיווג ממשיך את חלקי מ״ה וב״ן עד שהכול ניתן בנוקבא; בה נמצא, בכלל אחד, כל מה שצריך להימצא באור הנולד (אין צורך להוסיף או לגרוע; הסיבה הראשונה כבר נתנה הכול; שום גורם אחר אינו פועל). אחר כך: הכלל הזה צריך להתפרט לחלקיו (עקרון ההדרגה: תחילה הכלל, ואחר כך החלקים). העובר אינו מתגלה בפני עצמו עד שכל חלקיו מתגלים בגילוי שלם; עד אז הוא נעלם בתוך האור העליון שהוא תלוי בו (= עיבור). כשכל הפרטים נראים (אפילו בהארה מועטת), הוולד מתגלה בפני עצמו = לידה (יציאה לגילוי מן המאור העליון החוצה). אחרי הלידה: רק הכח וההארה יכולים לגדול, לא הפרטים. שני דברים יש להבין בכל פרצוף: (א) מספר הפרטים (כולם צריכים להיות נוכחים בלידה; שורש כל פעולה ומצב); (ב) מידת הכח (הקובעת באיזו עוצמה פועלת כל פעולה; מוחין דגדלות/דקטנות). תקופות שונות: זמן להתגלות הפרטים (בעיבור) ← מסתיים ← ואחר כך תקופה לגדילת הכח (זמן היניקה). אחרי הלידה: כח ההורה מתלבש בוולד; הוולד יורד תחת הענף העליון (ההורה שהוליד אותו); אופן ההנהגה יכול לעלות ולרדת לפי האורות העליונים הנכנסים בו, אבל החלקים שהוא בנוי מהם אינם יכולים להשתנות. המונח הארה: לפי המרכבה שבמראה הנבואה, האור הנולד הוא עצמו "הארה" של האור המוליד.

מושגים שהוא מציג

מושגים שהוא מפתח

מהלכים שהוא מקדם

לקריאת הביאור המלא, פסקה אחר פסקה (באנגלית)