שער 64 מתוך 138 · עולם התיקון
תפקידם של הדכר והנוקבא בהמשכת מ״ה וב״ן ובתיקונם
בשורה אחת
מ״ה = קו; ב״ן = רשימו. הנוקבא מעלה; הדכר נותן בנוקבא; הדכר מתקן את הימין, הנוקבא את השמאל. רישא דלא אתידע, הראש שאינו נודע, נזכר כאן לראשונה.
תפקידו בספר
מפרט את חלוקת העבודה המדויקת בין בחינת הדכר לבחינת הנוקבא בתיקון הפועל של מ״ה וב״ן. שני חלקים: (חלק 1) מכלל הספירות שנשברו וירדו, החלקים שעתידים להתברר עוברים מיון ובירור; הכלים עולים לקבל את אורותיהם באצילות (= האצילות השני של אבי״ע: החלק העליון של הבריאה המקורית, שהרי ירידת הכלים מתהפכת והם עולים לשמש כהנהגת האצילות החדש). כל זה: בחינת הנוקבא מעלה אותם בכל הפרטים (טבע הנוקבא: לפרט את הפרטים). כנגדם יורדות מדרגות מ״ה (כלי ואור) ומתחברות עמהם; בחינת הדכר ממשיכה אותן ונותנת אותן בנוקבא. סתירה לכאורה לפתח 61 (מ״ה בוחר מב״ן את מה שמתאים לו, וכאן הבירור נעשה בצד ב״ן): מתיישבת על ידי הסידור המקורי שעשה מ״ה מלכתחילה, איזה חלק של מ״ה מתאים לאיזה חלק של ב״ן. המנגנון: טיפת מיין דכורין דא״ק (פתח 60) מיתקה את המלכים הקדמונים; מן היסוד הזה יצא רישא דלא אתידע ("הראש שאינו נודע"). אחר כך: הנוקבא הכללית בוררת את המתאים לפי החלוקה המקורית. נמצא: הבירור המקורי על ידי מ״ה (דרכי עולם השכר = רישא דלא אתידע); הבירור בפועל על ידי הנוקבא באמצעות עבודת התחתונים. הדכר ממשיך בפרטים (כשם שהנוקבא בוררת פרטים בב״ן). הנוקבא מציירת את הצורה (פתח 63, חלק 2), ונותנת צורה אף לחלקו של הדכר. עיקרון מרכזי: מ״ה וב״ן שניהם אורות מא״ק, בעלי כלי ואור; מ״ה נעשה להראות את הקו; ב״ן נעשה להראות את הרשימו (פתח 27). מ״ה = בחינת הקו; ב״ן = בחינת הרשימו. בתוך כל אחד מהם יש גם אור וכלי משלו (בשניהם יש את שניהם). "האור תמיד מן הקו; הכלי תמיד מן הרשימו." הטעם לדרך זו: צריך להגיע אל האדם למטה + אל הנבראים הגשמיים (צלם סדר ההנהגה). הרשימו = פירוט הקו: הכוחות כלולים כולם כאחד בקו, ומתפרטים לפרטים ברשימו (נשמה וגוף, פתח 27, חלק 3). הדכר ממשיך את מ״ה (הצורה הכללית); הנוקבא ממשיכה את ב״ן (פרטי הצורה), והוולד מקבל צורה בנוקבא. (חלק 2) מיישב סתירה לכאורה בדברי האר״י: מבוא שערים שער ב, חלק ג, פרק ד = הנוקבא מעלה את ב״ן והדכר מוריד את מ״ה; עץ חיים, שער אורות ניצוצין וכלים פרק א (שלושת ימי הקליטה) + הרמח״ל, כללות האילן הקדוש ד, ב = אבא בורר את צד הימין של ב״ן, ואמא את השמאל. היישוב: המשכת ב״ן היא על ידי הנוקבא, אבל בתיקון ובבירור של החלקים העולים נכנס גם הדכר: הדכר מתקן את צד הימין של כל הכלים והפרצופים, והנוקבא מתקנת את השמאל. הטעם: כדי לתקן חסד־דין־רחמים שבב״ן: החסד על ידי אבא (ימין), הדין על ידי אמא (שמאל), הרחמים על ידי הדעת (= האמצע); הרחמים עושים את החיבור. במ״ה אין צורך בזה: מ״ה כבר יצא משורשיו במצב תיקון ראוי (שלושה עמודים). התוצאה: מ״ה מתחבר עם כל אחד מהם בכל בחינותיו המתוקנות.
מושגים שהוא מציג
- מיין דוכרין
- רישא דלא אתידע
- הזכר מתקן את הימין, והנקבה את השמאל
- הקו נראה במ״ה, והרשימו בב״ן
- האורות הטפלים מראים את העיקריים
- שלושת ימי קליטת הזרע
מושגים שהוא מפתח
- חיבור מ״ה וב״ן
- מילוי מ״ה
- מילוי ב״ן
- בירור וזיכוך
- "המלכים אשר מלכו"
- נוקבא
- פרצוף אמא
- פרצוף אבא
- זעיר אנפין
- חסד
- דין
- רחמים
- קו
- רשימו
- תיקון
- בי״ע נעשים אבי״ע
- טיפת מיין דוכרין
- זיווג
- הזכר כלל, הנקבה פרטים
מהלכים שהוא מקדם
- מיין דוכרין מוצג לראשונה, נמשכים מלמעלה למטה אל הנוקבא; העיבור הוא בנוקבא
- רישא דלא אתידע מוצג לראשונה, "הראש שאינו נודע"; יצא מיסוד טיפת מיין דכורין דא״ק
- הזכר מתקן את הימין, והנקבה את השמאל מוצג לראשונה, הדכר מתקן את צד הימין; הנוקבא מתקנת את השמאל (שלושה עמודים)
- הקו נראה במ״ה, והרשימו בב״ן מוצג לראשונה, מ״ה = בחינת הקו; ב״ן = בחינת הרשימו
- האורות הטפלים מראים את העיקריים מוצג לראשונה, האורות העיקריים מולידים; האורות המשניים רק מראים
- שלושת ימי קליטת הזרע מוצג לראשונה, עץ חיים, שער אורות ניצוצין וכלים פרק א