שער 58 מתוך 138 · רפ״ח ניצוצין
מ״ה (יסוד) בונה את הנוקבא (ב״ן החסר), ואחר כך זעיר אנפין שולח לה שפע ברכה
בשורה אחת
סוד הלבנה: המלכות (הנוקבא) כאספקלריא שאינה מאירה, יפה על ידי השמש (ז״א). תורת הנהמא דכסופא חוזרת; הבנין (יסוד) ו*המזון* (פנייתו של ז״א) מובחנים זה מזה.
תפקידו בספר
חותם את יחידת רפ״ח ניצוצין (פתחים 54–58). מיישב סתירה לכאורה בדברים על המלכים הקדמונים: (א) הם מן המלכות/ב״ן, ולכן חסרי תיקון (עץ חיים, שער שבירת הכלים פרק ח, מז ע״א); אבל במקום אחר (ב) שלטון המלכות מביא את התיקון (עץ חיים, דרושי הנקודות פרק ג, לז ע״ב). שני חלקים: (חלק 1) היופי והחמדה של המלכות אינם בה אלא כשהיסוד עמה; על ידי היסוד היא נשלמת. "אילת אהבים" (משלי ה, יט): המלכות מעוררת אהבה באורות כשהיא שלמה. הלבנה: "אספקלריא שאינה מאירה" מצד עצמה; על ידי השמש, יפה (שיר השירים ו, י: "יפה כלבנה"). "ויתרון ארץ בכל היא" (קהלת ה, ח), סוד הלבנה. עקרון הדין: ממותק ← מקור כל שמחה (אין "נהמא דכסופא", שהרי המקבלים זוכים בשכר בדין); שאינו ממותק ← מקור כל רע. כמו אש (חום במידה = נחת; חם מדי = שורף), כמו יין (במתינות = שמחה; ביותר = משכר). שליחותו של היסוד = למתק את המלכות. בלי יסוד: המלכות = מקור החסרון והעצב, כפרי שלא בשל. עם היסוד: מקור שמחה לזכר עצמו, כפרי בשל המוכן להשביע. (חלק 2) יישוב הסתירה: כשהמלכות שולטת = גורמת תיקון = מלכות עם אור הזכר. כשהמלכים הקדמונים נובעים מב״ן = חסרים = מלכות בלי אור הזכר. בתחילה הכול היה בב״ן = נוקבא בלי זכר = מקור כל העצב. "הסבי עיניך מנגדי" (שיר השירים ו, ה; זוהר): זעיר אנפין מסב את פניו כשהנוקבא אינה ממותקת על ידי היסוד. פרדוקס לכאורה: היא אינה שלמה אם הזכר אינו פונה אליה, אבל הזכר אינו פונה אליה אם אינה שלמה; ואם כן, איך היא נשלמת? הבחנת המפתח: בנין (על ידי היסוד) ≠ מזון (על ידי פנייתו של זעיר אנפין). היסוד בונה את המלכות; אחר כך זעיר אנפין פונה לשלוח מזון. הבנין תלוי במעשי התחתונים (שהרי המלכות היא שורשם). בבריאה: היסוד בנה את הנוקבא בלי שהיו עדיין מעשי תחתונים, בכח מעשי הצדיקים העתידים. אחרי שנבנתה: ז״א פונה ושולח ברכה. כשבא היסוד בסוד מ״ה: הנוקבא נשלמה ← מעוררת חמדה בזכר ← ע״ב/ס״ג/מ״ה מתחברים עם ב״ן בסוד "ויהי כמשלש חדשים" (בראשית לח, כד, תמר; האר״י). חיבור זה של מ״ה וב״ן נעשה תחילה בדרך כלל, ואחר כך פרט אחר פרט בכל עולם.
מושגים שהוא מציג
- היסוד בונה את הנוקבא
- מ״ה בונה את ב״ן
- נהמא דכסופא
- הלבנה: אספקלריא שאינה מאירה
- "הסבי עיניך מנגדי"
- בנין לעומת קיום
- "ויהי כמשלש חדשים"
מושגים שהוא מפתח
- מילוי מ״ה
- מילוי ב״ן
- מילוי ע״ב
- מילוי ס״ג
- נוקבא
- שכינה
- זעיר אנפין
- כוח ההמתקה של אמא
- עצבות לעומת אהבת אחים
- זיווג
- תיקון
- בחירת האדם נותנת את השליטה
- "אילת אהבים"
- רשות הרבים לעומת רשות היחיד
מהלכים שהוא מקדם
- היסוד בונה את הנוקבא מוצג לראשונה, שליחותו של היסוד: לבנות את הנוקבא עד שלמותה
- מ״ה בונה את ב״ן מוצג לראשונה, מבחינת הפעולה: מ״ה (כיסוד) בונה את ב״ן (הנוקבא)
- נהמא דכסופא מוצג לראשונה, קבלה בלי להרוויח; מושג מתורת האר״י המסביר מדוע חשובה זכות הבאה מיגיעה
- הלבנה: אספקלריא שאינה מאירה מוצג לראשונה, סוד הלבנה: חשוכה מצד עצמה, מאירה רק על ידי השמש
- "הסבי עיניך מנגדי" מוצג לראשונה, שיר השירים ו, ה כעוגן להסבת פניו של הזכר כשהנוקבא אינה ממותקת
- בנין לעומת קיום מוצג לראשונה, בנין (יסוד) לעומת מזון (פנייתו של זעיר אנפין); שני שפעים נפרדים
- "ויהי כמשלש חדשים" מוצג לראשונה, בראשית לח, כד (תמר) כעוגן מתורת האר״י לחיבור ע״ב/ס״ג/מ״ה עם ב״ן