קל״ח פתחי חכמה

שער 59 מתוך 138 · עולם התיקון

שורש התיקון – חיבור מ״ה וב״ן: התקשרות וקרבה בין הספירות

בשורה אחת

המתקלא, חיבור מ״ה (הארת המצח) עם ב״ן (הארת העיניים), היא שורש התיקון הקוסמי. הספירות נעשות פרצופים על ידי החיבור הזה, באמצעות שרשרות של קרבה.

תפקידו בספר

פותח את היחידה החדשה עולם התיקון (פתחים 59–69), הדיון המרכזי של קל״ח במנגנון הפועל של התיקון הקוסמי. פרק הפתיחה של היחידה מציג את שורש התיקון: החיבור (המתקלא, מונח מספרא דצניעותא) של מ״ה וב״ן, שהם הארות המצח (= מ״ה, בסוד התפילין) ו*העיניים* (= ב״ן) של אדם קדמון. שלושה חלקים (לא שניים): (חלק 1) חיבור שתי ההארות = השורש הראשון של התיקון = המתקלא (הפניה קדימה מפורשת לפתח 69). (חלק 2) התולדות: מיד מתעוררת אהבה בין האורות ← אינם עוד בעצב כבתחילה ← כל אחד מראה לחבירו פנים מאירות. המנגנון: הם מסודרים זה כנגד זה בעמודים, עם ממוצע המחבר ביניהם (ימין + שמאל + אמצע). לא עוד זה תחת זה. ימין ושמאל מקבילים; השפע אינו עובר עד שהעמוד האמצעי מחבר אותם בהסכמה אחת, ומגיע אל המלכות שתחתיהם. ההנהגה יוצאת מתוך הסכמה ועצה נכונה, לא כל ספירה לבדה (רשות הרבים, פתח 52). (חלק 3) סדר חדש: הפרצופים קשורים כראוי: אבא, אמא, זעיר אנפין, נוקבא = אב/אם/בן/בת (ולא רק חסד/גבורה/תפארת/מלכות כמו במלכים הקדמונים, שהיו ספירות אבל לא פרצופים). החידוש: קשר הדדי גמור. הבינה קשורה לחכמה כנוקבא שלו; אי אפשר לחכמה לפעול בלי הבינה, וכן להפך. וכן זעיר ונוקבא. זעיר ונוקבא מתייחסים לאבא ואמא כבנים להורים. קרבה כוללת: לכל אור יחסים רבים (אמא היא הכלי המקבל של אבא + מוציאה את זעיר ונוקבא; זעיר מתייחס לאבא = שורש, לאמא = המוציאה אותו, לנוקבא = הכלי המקבל; וכן הלאה). התיקון = יצירת הקשר הזה. אב/אם/בן/בת: בן או בת לפי אם השפע הוא חסד או דין; הסיבות = אב ואם. יחס של אח ואחות בין זעיר לנוקבא (ילדים של אותם הורים).

מושגים שהוא מציג

מושגים שהוא מפתח

מהלכים שהוא מקדם

לקריאת הביאור המלא, פסקה אחר פסקה (באנגלית)