קל״ח פתחי חכמה

שער 41 מתוך 138 · עולם הנקודים

חיבור הקו עם הרשימו – הנשמה והגוף – נשלם רק אחרי יציאת הרע וחזרתו לטוב

בשורה אחת

הקו אינו יכול להתחבר לגמרי עם הרשימו בתחילת הנקודים. הכלי צריך להשלים את שליחותו בת שלושת השלבים, להוציא רע, להניח לרע לשלוט, ולהתברר ממנו, קודם שהחיבור יוכל להיגמר. הדוגמה היא הנשמה והגוף בתחיית המתים.

תפקידו בספר

מבאר מדוע הקו לא יכול היה להתחבר עם הרשימו בתחילת הנקודים, ו*מדוע* היה האור צריך לכן להיות נעלם למעלה בתחילה. שני חלקים: (חלק א) המונח הכללי צריך לקבל את אורו בסוד הקו המתחבר עם הרשימו (פתחים 27, 29); אבל קודם לכן הכלי צריך להשתלם, כי כל טעם הצמצום היה להמציא מקום לרע, כדי שהרע יתוקן ולבסוף ייעשה טוב. אור אין סוף צריך להמתין עד שהכלי ישלים את תכליתו: להוציא רע, להניח לרע לשלוט, ולהתברר ממנו. דוגמת הנשמה והגוף: הגוף עב ויש בו רע; הנשמה מזככת אותו; חזרת הרע לטוב = הגוף מתוקן, והנשמה מאירה במלואה (תחיית המתים). כשם שהנשמה אינה יכולה להתחבר עם הגוף חיבור שלם עד שתיקון חטא אדם הראשון נשלם והגוף גומר את עבודתו בארץ (מיתה ותחייה), כך הקו אינו יכול להתחבר עם הרשימו עד שהרשימו הוציא את כל הרע ונתברר ממנו. הקושיה 'אם כן, היה ראוי שהאור ייכנס רק אחרי הבירור?' מתורצת: כניסה ו*חיבור* הם שני דברים שונים; האור נכנס מיד, אבל אינו מתחבר עד הבירור. (חלק ב) מה שאירע בפועל: האור נכנס אבל לא יכול היה להתחבר; הוא חזר ונעלם למעלה. דומה לנשמה העומדת בגן עדן בזמן שהגוף מתברר בארץ, ועדיין מאירה הבלא דגרמי (הבל העצמות, הפניה קדימה לפתח 54). האור הנעלם גנוז במקום טהור שאין לסטרא אחרא אחיזה בו, מקום מנוחה. האור נכנס שוב בזמן התיקון.

מושגים שהוא מציג

מושגים שהוא מפתח

מהלכים שהוא מקדם

לקריאת הביאור המלא, פסקה אחר פסקה (באנגלית)