שער 40 מתוך 138 · עולם הנקודים
הקשר של בריאה, יצירה ועשיה עם האצילות בשורשם שבנקודים
בשורה אחת
החומר האחד של הנקודים מתחלק בשני שלבים: תחילה לעיקר ולטפל, ואחר כך השליטה עוברת. השלבים המבניים האלה הם שמביאים לבסוף להשתלבותם של אבי״ע.
תפקידו בספר
ממשיך את הביאור שהתחיל בפתח 38 (אבי״ע כעולם אחד עם שלושה לבושים), ומראה כיצד הקשר של בריאה, יצירה ועשיה עם האצילות נשרש בנקודים. שני חלקים: (חלק א) החומר הכללי של הנקודים מתחלק לפרטיו, אבל תחילה יוצא מונח כללי אחד (האצילות עם שלושת לבושיה), שבו נקבעת השאלה 'מה עיקר ומה טפל' (ועדיין לא הפרטים עצמם). אורות הנקודים הם בדיוק אורות ס״ג דס״ג היוצאים מעיני א״ק; הם באו אחרי אורות האוזן, החוטם והפה (= ע״ב דס״ג), ומס״ג דס״ג יצאה הבחינה התחתונה (ב״ן דס״ג דס״ג). החומר הכללי כולל את כל הפרטים כשהוא עדיין בלי צורה (כזרע הכולל את כל האילן); המונח הראשון כולל רק את ההבחנה בין עיקר לטפל. אחר כך השליטה עוברת לכל לבוש בפני עצמו בזה אחר זה, ורק אז הם נקראים שלושת העולמות בריאה, יצירה ועשיה. העיקרון (מובא מפתחים 31 ו־38): כל מה שניתן לו כוח בפני עצמו קונה שם משלו ומגלה את כוחותיו בנפרד; וכשהוא טפל, אינו נקרא בשם נפרד, אלא נחשב רק לחלק קטן מן האחרים שהוא כלול בהם. (חלק ב) קריאה מחודשת בראשוניות האצילות: האצילות היא ההכנה הראשונה של הכול; בי״ע מבצעים ומוציאים לפועל את פעולות האצילות, כל אחד לפי מדרגתו (היצירה מוציאה פחות כוח מן הבריאה; בסולם העשיה למטה מן היצירה, והיצירה למטה מן הבריאה, ולכל אחד יש גם בחינות מיוחדות משלו, כגון היצירה והמלאכים). הטענה המסכמת המכרעת: אין דבר חדש כלל בבי״ע; כל מה שיש בהם הוא רק תולדה של דבר שכבר כלול כבחינה באצילות.
מושגים שהוא מציג
- החלוקה הראשונה: עיקר וטפל
- אורות ס״ג דס״ג
- ב״ן של ס״ג דס״ג
- השליטה עוברת לכל לבוש
- כוח שמתגלה בפני עצמו
מושגים שהוא מפתח
- עולם הנקודים
- אצילות
- בריאה
- יצירה
- עשיה
- מילוי ס״ג
- מילוי ע״ב
- מילוי ב״ן
- אורות העיניים
- אורות הפה
- אורות האזן
- אורות החוטם
- הספירות
- עולם אחד, שלושה לבושים
- הלבושים כמסכים המסתירים
- תיקון
- דמות אדם
מהלכים שהוא מקדם
- החלוקה הראשונה: עיקר וטפל מוצגת לראשונה: החלוקה הראשונה של החומר הכללי היא לעיקר ולטפל, ולא לפרטים
- אורות ס״ג דס״ג מוצגים לראשונה: אורות הנקודים הם בדיוק ס״ג דס״ג (אחרי אח״פ = ע״ב דס״ג)
- ב״ן של ס״ג דס״ג מוצג לראשונה: הבחינה התחתונה שיצאה מס״ג דס״ג
- השליטה עוברת לכל לבוש מוצג לראשונה: הרגע השני, אחרי שהמונח הכללי יוצא
- כוח שמתגלה בפני עצמו מוצג לראשונה: כשניתן לו כוח משלו, הוא קונה שם משלו; כשהוא טפל, אין לו שם נפרד