שער 137 מתוך 138 · תיקון הנוקבא
השכינה שלמה כשכל הבריות התחתונות, המלאכים והנשמות, כלולות בה
בשורה אחת
השכינה שלמה כש*כל הבריות התחתונות*, מלאכים ונשמות, כלולות בה. ששת אלפי השנים של המחזור, שבהם מצטברים כל הזיווגים הנדרשים, ובסופם תיקון שלם לעולם ולעולמי עולמים.
תפקידו בספר
הפתח הרביעי ביחידת תיקון הנוקבא (פתחים 134–138). פתח 134 ציין את שלושת המצבים; פתח 135 פירט את המצב התחתון ואת הנסירה; פתח 136 קבע את תורת הזיווג, הפנימי (נשיקין) והחיצון (יסודות), וציין את התנאי ש*גם ז״א וגם הנוקבא צריכים להיות שלמים*. פתח 137 מתמקד עתה בשלמותה של הנוקבא דווקא. נקבעות שלוש תורות. ראשית (¶5–¶9): הנוקבא היא השכינה, שורש כל הבריות התחתונות. לבריות התחתונות יש שני סוגי ענפים: המלאכים, שתפקידם להוציא לפועל את מצוות השכינה (בלי בחירה, עבודה שאין בה בחירה ממש); והנשמות, שתפקידן לעבוד את הקב״ה בבחירתן. ההדרגה, בחירתה של המחשבה העליונה שפעולות הספירות יגיעו לבריות התחתונות על ידי שלוחים ולא ישירות, היא שקובעת את תיווך המלאכים. שנית (¶10–¶11): השכינה אינה יכולה להזדווג אלא כשכל ענפיה כלולים בה. שני סוגי הענפים נכללים במנגנונים שונים: המלאכים על ידי עליית ההיכלות; והנשמות על ידי העלאת מיין נוקבין, ושניהם מתפתחים בפתח 138. כשכל הענפים כלולים, כל העולמות העליונים כלולים בז״א (המשפיע) וכל התחתונים בנוקבא (המקבלת). הזיווג שבא אחר כך מחבר את כל הנמצא, עליונים ותחתונים, לשלמות אחת מקושרת; הייחוד מתגבר ושולט כראוי. שלישית (¶12): השלמות של אחרית הימים. כעת כל זיווג הוא גילוי של הייחוד העליון, אבל לא גילוי שלם וגמור. אחרי שיושלמו כל הזיווגים הנדרשים במשך כל ששת אלפי השנים, יתגלה ייחודו העליון של ה׳ כראוי על כל הנמצא בכל חלקיו, וזה יהיה התיקון השלם, לעולם ולעולמי עולמים. טענת הסיום של הפתח מציינת את תכלית אחרית הימים של מפעל הקל״ח כולו: ששת אלפי השנים הם המרחב העליון שבו מצטברים הזיווגים, ובסופם תיקון שלם.
מושגים שהוא מציג
- השכינה כנוקבא דאצילות
- השכינה שורש התחתונים
- ענפי השכינה: מלאכים ונשמות
- המלאכים עושים שליחות, בלי בחירה
- הנשמות עובדות בבחירה
- הדרגה: המחשבה העליונה רצתה ממוצעים
- השכינה אינה שלמה בלי ענפיה
- המלאכים נכללים בעליית ההיכלות
- הנשמות נכללות על ידי מיין נוקבין
- שלמות הכל: העליון בזעיר אנפין והתחתון בנוקבא
- כל המציאות מתחברת לכלל אחד על ידי הזיווג
- היחוד מתגלה בכוחו על ידי הזיווג
- כל זיווג הוא גילוי חלקי של היחוד העליון
- ששת אלפי שנה: מסגרת הגאולה
- התיקון השלם באחרית הימים
- פתח 137: חלק הזיווגים והשלמות
מושגים שהוא מפתח
- נוקבא
- זעיר אנפין
- זיווג
- זיווג פנימי: נשיקין
- זיווג חיצון: היסודות
- שליטת היחוד
- לזיווג צריכים שני הפרצופים להיות שלמים
- נוקבא צריכה לכלול את כל ענפיה
- ההכנה קובעת את מעלת הזיווג
- בחירת האדם נותנת את השליטה
- מעשי האדם מעלים את הבריאה
- הדרגה
- עיקר סדר ההנהגה בזעיר אנפין ונוקבא
- מחזור הבריאה
- הבריאה
מהלכים שהוא מקדם
- השכינה כנוקבא דאצילות נכנס כזיהוי טכני: השכינה היא הנוקבא של האצילות (¶5). המהלך מעביר את הנוקבא מתפקידה המופשט כפרצוף (פתחים 110–115, פתחים 130–134) אל תפקידה בתולדות העולם כ*שכינה*: השראת ה׳, מקבלת עבודת האדם, שורש כל הבריות התחתונות.
- ענפי השכינה: מלאכים ונשמות נכנס כאן לראשונה. שני סוגי ענפים: מלאכים (עבודה שאין בה בחירה, ביצוע מצוות) ונשמות (בחירה חופשית, עבודה מתוך בחירה). המהלך מפעיל את שורש הבריות התחתונות של פתח 134 ¶5 ל*מיון* של אופני יחסן של הבריות התחתונות אליה.
- הדרגה: המחשבה העליונה רצתה ממוצעים פתח 127 ציין את ההדרגה בהתלבשות הצלם; פתח 131 ¶8 הרחיב אותה אל הזמן; פתח 132 ¶25 הכליל אותה; פתח 134 ¶6 החיל אותה על תיקון הנוקבא. פתח 137 ¶8 מחיל אותה עתה על עצם קיומם של המלאכים: המחשבה העליונה רצתה בהדרגה זו, שבה פעולות הספירות לא ייצאו ישירות מן השכינה אלא על ידי שלוחים. ההדרגה היא עתה הטעם הקוסמולוגי לתיווך המלאכים.
- לזיווג צריכים שני הפרצופים להיות שלמים פתח 136 ¶12 ציין את התנאי. פתח 137 ¶10 מפרט את מנגנון השלמות של הנוקבא: היא שלמה רק כשענפיה כלולים בה; הכוח המשותף של המלאכים והנשמות הוא שמאפשר את הזיווג.
- נוקבא צריכה לכלול את כל ענפיה פתח 136 ¶15 ציין את תורת ההיכללות. פתח 137 מפרט אילו ענפים (מלאכים + נשמות) וכיצד (עליית ההיכלות למלאכים, מיין נוקבין לנשמות).
- בחירת האדם נותנת את השליטה פתח 134 ¶6 ציין את הצורה החיובית; פתח 135 ¶17 את השלילית; פתח 136 ¶12 את המוגבלת. פתח 137 ¶9 מפרט ש*עבודת האדם היא עבודת הבחירה, לתקן את כל הנמצא*. הבחירה החופשית היא התכונה המגדירה של עבודת הנשמות, המבדילה אותה מעבודת המלאכים שאין בה בחירה.
- מחזור הבריאה פתח 4 ציין את המחזור. פתח 137 ¶12 מפרט את מסגרת הזמן: ששת אלפי שנה, ש*כל הזיווגים הנדרשים* מצטברים לאורכם, ובסופם תיקון שלם לעולם ולעולמי עולמים. השלמות של אחרית הימים של המחזור נעשית עתה פועלת.
- פתח 134: פתיחת חלק תיקון הנוקבא הורחב. פתח 137 הוא הפתח הרביעי ביחידה, ועוסק ב*שלמות הנוקבא* (=השכינה) דווקא. פתח 138 יחתום את היחידה בשלמות של אחרית הימים.