שער 115 מתוך 138 · זעיר ונוקבא: עקרונות כלליים
זעיר אנפין ונוקבא – שורש הנבראים התחתונים
בשורה אחת
ז״א ונוקבא הם הסיבה הקרובה לנבראים התחתונים. הפרצופים העליונים הם סיבות רחוקות הפועלות דרך זו״ן.
תפקידו בספר
פותח את היחידה החדשה זעיר ונוקבא: עקרונות כלליים (פתחים 115–118). היחידה הקודמת (פתחים 110–114) ביררה את אבא ואמא: שורש, הבחנה פועלת, דפוס זיווג, ודרך השפע המלאה. היחידה הפונה עתה אל זעיר אנפין ונוקבא היא היחידה הפועלת של השיטה: זו״ן הם הסיבה הקרובה לעולם הזה; כל מה שלמעלה הוא רק סיבת הסיבות; לכל מה שבעולמנו יש מקביל במבנה זו״ן. פתח 115 הוא פתיחת העקרונות הכלליים של היחידה החדשה. הוא קובע את שלושת הדברים ששאר היחידה (פתחים 116–118), ולמעשה כל המחצית השנייה של הספר, יניחו: (א) זו״ן הם השורש לכל בריות העולם הזה; (ב) בזו״ן נמצא בפועל סדר ההנהגה העיקרי; (ג) תיקוני זו״ן (המבנים הפועלים *שבתוך זו״ן: קטנות, גדלות, פנים בפנים, אחור באחור וכו׳) מותאמים להנהגת העולם הזה. חלק ב׳ של הפרק מסביר למה שאר הספר עוסק בזו״ן בפרטים רבים יותר מבאבא ואמא: כי פרטי זו״ן מקבילים ישירות לפרטים שבעולם הזה; לכל פרט פועל בזו״ן יש מקביל בנו, ואילו פרטי אבא ואמא רחוקים מאיתנו מדרגה אחת (הם סיבת הסיבות). ההפניה של הפרק ל*עולם הנקודים* (פתח 51) מעגנת את התורה ש*שבע הספירות התחתונות הן שורש הנבראים*: שלוש העליונות (כתר, חכמה, בינה, המוחין) הן הכנה; שבע התחתונות (חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות, הגוף של ז״א ונוקבא) הן השורש הפועל. פתח 115 קצר, חמש פסקאות ביאור אחרי הכותרת, הטענה, המסגרת והכרזת החלקים, אך עושה את העבודה היסודית של היחידה: הוא אומר לקורא למה היחידה הזאת (פתחים 115–118), ולמעשה שאר הספר, עוסקת בעיקר בזו״ן.
מושגים שהוא מציג
- זעיר אנפין ונוקבא שורש כל התחתונים
- עיקר סדר ההנהגה בזעיר אנפין ונוקבא
- תיקונים המתאימים להנהגת העולם
- זו״ן סיבה קרובה לעולם, והפרצופים העליונים סיבה רחוקה
- בחינות זו״ן כנגד האדם שלמטה
- זו״ן ידועים ביותר פירוט
- זו״ן: מצבי קטנות וגדלות
- זו״ן: מצבי פנים בפנים ואחור באחור
- תחילת זו״ן מולידה תולדות
- הפרצופים העליונים רק הכנה לזו״ן
- שבע הספירות התחתונות שורש הנבראים: עולם הנקודים
- פתח 115: זו״ן, שורש העולם ועיקר הנהגתו
מושגים שהוא מפתח
- זעיר אנפין
- נוקבא
- אבא
- אמא
- ישראל סבא ותבונה הראשונים והשניים
- אריך אנפין
- מוחין
- המוחין כשלושה מוחין
- חד״ר, חסד דין רחמים: שורש זעיר אנפין
- מחזור הבריאה
- שכר ועונש
- בחירה חופשית
- השתלשלות
- התלבשות
- מוחין דקטנות
- מוחין דגדלות
- עולם הנקודים
- שבירת הכלים
- תיקון
- פרצוף
- זכר ונקבה בפרצוף: שני הקטבים
- האדם שלמטה
- הספירות
מהלכים שהוא מקדם
- זעיר אנפין ז״א מוצב עתה כשורש הפועל של העולם הזה. ¶2 קורא לז״א ולנוקבא השורש לכל בריות העולם; ¶6 קורא להם השורש העיקרי של הנבראים; ¶8 קורא לפרטי ז״א ונוקבא מקבילים לכל מה שיש באדם למטה, בכל הפרטים כולם. התורה של פתח 1 ¶17, ש*הבניין כולו מגלה את היחוד*, מושלמת כאן בפעולתה במדרגה התחתונה של האצילות: ז״א הוא המקום שבו הבניין נעשה מוליד בפועל את העולם הזה.
- נוקבא הנוקבא מוצבת עתה לצד ז״א כשורש הפועל של העולם הזה. ההצבה של הנוקבא בפתח 114 ¶11 (מתחת לטבור ז״א; נפגמת ממעשי התחתונים) מעוגנת כאן מצד התכלית: הנוקבא היא המקבלת התחתונה ביותר בתהליך של היחידה, ומקומה שם הוא שעושה אותה למשפיעה הקרובה אל העולם הזה. פתח 115 פותח את יחידת זו״ן; הפרקים הבאים מבררים את הפרטים הפועלים.
- חד״ר, חסד דין רחמים: שורש זעיר אנפין מהלך תורת חד״ר מוצב כאן בהשלמתו הפועלת. חד״ר הוא השלישייה של ההנהגה; המוחין שבז״א הם כללות סדר ההנהגה המבוסס על חד״ר (פתח 113 ¶7); ז״א הוא המקום שבו הסדר נעשה פועל. פתח 115 ¶6 קורא לזו״ן השורש העיקרי של הנבראים ו*מדרגות ההנהגה העיקריות*, כלומר זו״ן הם המקום שבו חד״ר מנהיג בפועל. כאן נחתמת ההצבה הפועלת של המהלך.
- מוחין תהליך בניין המוחין מוצב עתה מצד התכלית. פתחים 110–113 הציבו את מקור המוחין (מוחא סתימאה ← הדיקנא ← המזלות ← אבא ואמא ← יסו״ת). פתח 114 הציב את דרך הירידה המלאה. פתח 115 ¶6–7 מוסיף עתה: המוחין מאפשרים את סדר ההנהגה בז״א; תיקוני ז״א (קטנות, גדלות, פנים בפנים, אחור באחור) נחוצים בפועל כי הנהגת העולם תלויה בהם.
- מחזור הבריאה הפרק משלים טענה תכליתית מרכזית: מחזור הבריאה מחייב שזו״ן יהיו הסיבה הקרובה לעולם הזה (¶8), ולא הפרצופים העליונים, שהם רק סיבת הסיבות. הקשר הפועל של העולם אל השיטה הוא זו״ן דווקא. תורת הגילוי של פתח 1 ¶17 מושלמת כאן: הגילוי נעשה דרך זו״ן ב*צורתו הפועלת של המחזור*.
- פתח 115: זו״ן, שורש העולם ועיקר הנהגתו התרומה שהפרק קורא לעצמו. פתח 115 פותח את יחידת זו״ן בקביעת שלוש טענות היסוד: (א) זו״ן הם שורש כל הנבראים; (ב) בזו״ן פועל סדר ההנהגה העיקרי; (ג) תיקוני זו״ן מותאמים להנהגת העולם הזה. חלק ב׳ מסביר את אי-השוויון בפירוט (בזו״ן מדברים בפרטים רבים יותר מבאבא ואמא) בכך שהוא תולה אותו במעמדם כ*סיבה קרובה*.
- הפרצופים העליונים רק הכנה לזו״ן נאמר עתה במפורש. פתח 115 ¶5 (בהפניה לעולם הנקודים של פתח 51) ו-¶8 טוענים יחד: כל מה שלמעלה מז׳ התחתונות אינו אלא הכנה להן; הפרצופים העליונים הם רק סיבת הסיבות; זו״ן הם הסיבה הקרובה. סדר הסיבות מעתיק עד הנוקבא מנוסח מחדש מצד התכלית: הפרצופים העליונים הם בשביל זו״ן; זו״ן הם בשביל העולם הזה.