שער 114 מתוך 138 · פרצופי אבא ואמא

דרך השפע מאריך אנפין אל זעיר ונוקבא

בשורה אחת

דרך השפע המלאה: א״א ← אבא ואמא ← זעיר אנפין (ז״א) ונוקבא. צורת השפע משתנה בכל מדרגה: ההדרגה המביאה את הרחמים העליונים אל העבודה המעשית.

תפקידו בספר

הפרק החותם בחטיבה פרצופי אבא ואמא (פתחים 110–114). הפרקים הקודמים ביחידה הציבו את השורש החיצוני (פתח 110), את השורש הפנימי (פתח 111), את ההבחנה הפועלת בין אבא לאמא (פתח 112), ואת דפוס הזיווג (פתח 113). פתח 114 מתחקה עתה אחר דרך השפע המלאה, סדר ההשפעה, ממקורה העליון ביותר ב*אריך אנפין* עד המדרגה התחתונה ביותר (הנוקבא שמתחת לטבור ז״א). הדרך שבפרק: (א) מוחא סתימאה (המוח הנסתר) נשגב מהשגתנו מצד עצמו, ולכן אנו מתחילים למטה ממנו; (ב) א״א הוא השורש, וכל שאר הפרצופים ענפים; (ג) הדיקנא מתפשטת למטה כדי להמשיך את השפע מן השורש אל העולם; (ד) הדרך עוברת דרך *תרין מזלין נוצר ונקה, התיקון השמיני והשלושה עשר, שיחד כוללים את כל סדר ההנהגה; (ה) אחר כך האור חוזר פנימה, לא ישירות מן המזלות אל אבא ואמא, אלא דרך *החיך והגרון, כי הגרון דא״א הוא הכתר של אבא ואמא (מובא מ*עץ חיים, שער אריך אנפין* פרק ב: בינה דאריך, שבגרון, נעשית שני כתרים לאבא ואמא); החיך הוא חכמה שבבינה, הגרון הוא בינה שבבינה; (ו) האור מגיע אל *אבא ואמא ביחד, ו*ביחד* פירושו במדרגה אחת: במדרגה הזאת המקבל (אמא) נמצא במדרגה אחת עם המשפיע (אבא), כי אין פגם מן התחתונים מגיע אל אמא; מצב תיקונה של אמא אינו נפגם; (ז) מאבא ואמא ביחד, האור הולך *אל ז״א; ז״א הוא דעת, המכריע המתווך בין חכמה לבינה; הדעת לוקחת את אורות שתיהן ביחד; (ח) מז״א אל *הנוקבא; הנוקבא אינה במדרגה אחת עם ז״א אלא מתחת לטבורו; מעשי התחתונים עלולים לפגום במקבל, ולכן הנקבה המקבלת כאן אינה יכולה לעמוד במדרגה אחת עם הזכר המשפיע. חלק ב׳ של הפרק מוסיף עיקרון שני: כפי רדת ההשפעה, כן מקבלת ציור אחר בכל מדרגה. המדרגות הרבות קיימות כדי להשוות את השפע אל המקבלים; כל מדרגה קרובה יותר לתחתונים מקודמתה, וכשהשפע מגיע אל מדרגה הוא לוקח את מהותה, עד שבמדרגה האחרונה הוא ממש סמוך לנבראים התחתונים ביותר. הפרק מאחד אפוא את היחידה בכך שהוא מראה את התהליך כולו, מן הדיקנא עד הנוקבא, ונותן את העיקרון הכללי (השתנות הצורה ממדרגה למדרגה) השולט על הירידה. פתח 114 הוא הפרק המאחד של היחידה: כל פרק קודם נזכר בו, והתוצאה היא תמונה אחת עקבית של האופן שבו השפע עובר מא״א עד תחתית האילן.

מושגים שהוא מציג

מושגים שהוא מפתח

מהלכים שהוא מקדם

לקריאת הביאור המלא, פסקה אחר פסקה (באנגלית)