שער 114 מתוך 138 · פרצופי אבא ואמא
דרך השפע מאריך אנפין אל זעיר ונוקבא
בשורה אחת
דרך השפע המלאה: א״א ← אבא ואמא ← זעיר אנפין (ז״א) ונוקבא. צורת השפע משתנה בכל מדרגה: ההדרגה המביאה את הרחמים העליונים אל העבודה המעשית.
תפקידו בספר
הפרק החותם בחטיבה פרצופי אבא ואמא (פתחים 110–114). הפרקים הקודמים ביחידה הציבו את השורש החיצוני (פתח 110), את השורש הפנימי (פתח 111), את ההבחנה הפועלת בין אבא לאמא (פתח 112), ואת דפוס הזיווג (פתח 113). פתח 114 מתחקה עתה אחר דרך השפע המלאה, סדר ההשפעה, ממקורה העליון ביותר ב*אריך אנפין* עד המדרגה התחתונה ביותר (הנוקבא שמתחת לטבור ז״א). הדרך שבפרק: (א) מוחא סתימאה (המוח הנסתר) נשגב מהשגתנו מצד עצמו, ולכן אנו מתחילים למטה ממנו; (ב) א״א הוא השורש, וכל שאר הפרצופים ענפים; (ג) הדיקנא מתפשטת למטה כדי להמשיך את השפע מן השורש אל העולם; (ד) הדרך עוברת דרך *תרין מזלין נוצר ונקה, התיקון השמיני והשלושה עשר, שיחד כוללים את כל סדר ההנהגה; (ה) אחר כך האור חוזר פנימה, לא ישירות מן המזלות אל אבא ואמא, אלא דרך *החיך והגרון, כי הגרון דא״א הוא הכתר של אבא ואמא (מובא מ*עץ חיים, שער אריך אנפין* פרק ב: בינה דאריך, שבגרון, נעשית שני כתרים לאבא ואמא); החיך הוא חכמה שבבינה, הגרון הוא בינה שבבינה; (ו) האור מגיע אל *אבא ואמא ביחד, ו*ביחד* פירושו במדרגה אחת: במדרגה הזאת המקבל (אמא) נמצא במדרגה אחת עם המשפיע (אבא), כי אין פגם מן התחתונים מגיע אל אמא; מצב תיקונה של אמא אינו נפגם; (ז) מאבא ואמא ביחד, האור הולך *אל ז״א; ז״א הוא דעת, המכריע המתווך בין חכמה לבינה; הדעת לוקחת את אורות שתיהן ביחד; (ח) מז״א אל *הנוקבא; הנוקבא אינה במדרגה אחת עם ז״א אלא מתחת לטבורו; מעשי התחתונים עלולים לפגום במקבל, ולכן הנקבה המקבלת כאן אינה יכולה לעמוד במדרגה אחת עם הזכר המשפיע. חלק ב׳ של הפרק מוסיף עיקרון שני: כפי רדת ההשפעה, כן מקבלת ציור אחר בכל מדרגה. המדרגות הרבות קיימות כדי להשוות את השפע אל המקבלים; כל מדרגה קרובה יותר לתחתונים מקודמתה, וכשהשפע מגיע אל מדרגה הוא לוקח את מהותה, עד שבמדרגה האחרונה הוא ממש סמוך לנבראים התחתונים ביותר. הפרק מאחד אפוא את היחידה בכך שהוא מראה את התהליך כולו, מן הדיקנא עד הנוקבא, ונותן את העיקרון הכללי (השתנות הצורה ממדרגה למדרגה) השולט על הירידה. פתח 114 הוא הפרק המאחד של היחידה: כל פרק קודם נזכר בו, והתוצאה היא תמונה אחת עקבית של האופן שבו השפע עובר מא״א עד תחתית האילן.
מושגים שהוא מציג
- דרך השפע מאריך לזעיר אנפין ולנוקבא
- השפע יורד משני המזלות דרך החיך והגרון
- גרון אריך הוא כתר אבא ואמא
- בינה דאריך בגרון נעשית שני הכתרים של אבא ואמא
- החיך הוא חכמה שבבינה, והגרון בינה שבבינה
- מוחא סתימאה נעלה מהשגה מצד עצמו
- אריך הוא השורש, ושאר הפרצופים הם ענפים
- האור חוזר מונקה פנימה דרך החיך ואחר כך הגרון
- אבא ואמא בשווה: משפיע ומקבל
- תיקון אמא אינו נפגם מן התחתונים
- זעיר אנפין הוא הדעת, הממוצע בין חכמה לבינה
- הדעת מקבלת יחד את אורות החכמה והבינה
- נוקבא למטה מטבור זעיר אנפין מפני מעשי התחתונים
- השפע מקבל את צורת כל מדרגה כדי להתאים למקבלים
- מדרגות רבות כדי להתאים את השפע למקבלים
- פתח 114: כל דרך השפע מאריך עד נוקבא
מושגים שהוא מפתח
- אבא
- אמא
- ישראל סבא ותבונה הראשונים והשניים
- זעיר אנפין
- נוקבא
- מוחא סתימאה
- חכמה סתימאה
- מזלות
- מזל נוצר: השורש הזכרי של אבא
- מזל ונקה: השורש הנקבי של אמא
- י״ג תיקוני דיקנא
- דיקנא דאריך אנפין
- אריך אנפין
- כתר
- חכמה
- בינה
- הדעת
- מוחין
- המוחין כשלושה מוחין
- חד״ר, חסד דין רחמים: שורש זעיר אנפין
- זיווג
- השתלשלות
- התלבשות
- זכר ונקבה בפרצוף: שני הקטבים
- מחזור הבריאה
- שכר ועונש
- בחירה חופשית
- פרצוף
מהלכים שהוא מקדם
- אבא מקומו של אבא בדרך השפע חד עתה. אבא נמצא במדרגת הגרון דא״א שהוא כתר (¶7); אבא ואמא מקבלים ביחד (¶9), במדרגה אחת, כי אמא אינה נפגמת מן התחתונים (¶9). אבא הוא המשפיע שאורותיו מגיעים אל הדעת של ז״א (¶10) יחד עם אורות אמא. הפרק משלים את התמונה: מקומו של אבא בדרך הוא בין הגרון לבין הדעת של ז״א, מקבל מן הגרון שהוא כתר, ומשפיע אל ז״א שהוא דעת.
- אמא מקומה של אמא בדרך חד עתה. אמא נמצאת במדרגה אחת עם אבא (¶9) כי אין פגם מן התחתונים מגיע אליה. התורה של אמא כמקבלת שווה היא כאן חדשה ביחס לטענת פתח 112 ש*אמא מפרטת*: פתח 114 ¶9 מציב את אמא במדרגה אחת עם משפיעה (אבא), ומבדיל את יחס המקבל בזוג העליון מזה של הזוג התחתון (ז״א←נוקבא).
- ישראל סבא ותבונה הראשונים והשניים זוג יסו״ת נזכר במשתמע ב-¶10, מאבא ואמא ביחד אל ז״א, שהרי לפי תורת פתח 113 ¶12 יסו״ת מלובשים בז״א בדרך ההפשטה, ו*ביחד* של ¶10 מכסה את המקרה של פתח 113 ¶12 שבו יסו״ת מלובשים ורק מפשטים. התמונה המלאה: אבא ואמא למעלה; יסו״ת מלובשים בתוך ז״א ועושים את ההעברה בפועל.
- זעיר אנפין ז״א מוצב עתה בדיוק כדעת: המכריע המתווך בין חכמה לבינה (¶10). זוהי תורת הדעת כז״א הנקייה ביותר ביחידה. ז״א מקבל את אורות החכמה והבינה ביחד, כלומר המוחין של ז״א (לפי הבנייה בשני שלבים של פתח 112) מגיעים מאוחדים במדרגת הדעת. תורת ז״א כדעת של פתח 22 / פתח 24 מיושמת כאן במדרגת דרך השפע.
- נוקבא מקומה המבני של הנוקבא מוצב עתה בדרך השפע. הנוקבא נמצאת מתחת לטבור ז״א (¶11). יחס המקבל והמשפיע ז״א←נוקבא אינו במדרגה שווה (¶11), לא כמו אבא←אמא (¶9), כי מעשי התחתונים פוגמים במקבל. התורה של הנוקבא כמקבלת פגומה מבססת את אי-השוויון. פתח 114 מכין את המשכו של פתח 115 אל חטיבת הנוקבא.
- מוחא סתימאה המוח הנסתר (מוחא סתימאה) נקרא כאן בשמו כמקור שממנו נובע השפע אך נשגב מהשגתנו מצד עצמו (¶5). זוהי הקביעה הנקייה ביותר ביחידה של הגבלה תיאולוגית. מוחא סתימאה הוא המקור; אנו מתחילים למטה ממנו, בדיקנא, כי כל מה שבתוך מוחא סתימאה עצמו נשגב ממה שאנו יכולים לדבר בו.
- מזלות תרין מזלין (נוצר ונקה) מוצבים עתה ככוללים את כל סדר ההנהגה (¶6), כללות ההנהגה. תורת המזלות של פתחים 105–107 מושלמת כאן מצד התכלית: המזלות הם סדר ההנהגה, בצורת כלל, לפני הפנייה פנימה דרך החיך והגרון אל אבא ואמא.
- חד״ר, חסד דין רחמים: שורש זעיר אנפין תורת חד״ר מוצבת עתה כתוכן הדרך היורד דרך המזלות. התהליך המלא מדויק עתה בפעולתו: מוחא סתימאה ← הדיקנא ← המזלות (נוצר ונקה, כללות ההנהגה) ← חזרה פנימה דרך החיך (חכמה שבבינה) והגרון (בינה שבבינה) ← אבא ואמא ביחד ← הדעת של ז״א ← נוקבא. תוכן חד״ר עובר את כל הדרך הזאת.
- כתר הכתר מוצב עתה כגרון דא״א, שהוא כתר של אבא ואמא (¶7). המקור המובא מתורת האר״י: בינה דאריך, שבגרון, נעשית שני כתרים לאבא ואמא, עץ חיים, שער אריך אנפין פרק ב. תורת כתר אבא ואמא מוצבת באברי הפרצוף: הוא הגרון של א״א. תורת פתח 110 ¶6 ש*הם מלבישים את זרועות א״א עד הטבור* מקבלת תוספת: הכתר של אבא ואמא גבוה מן הזרועות; הוא ב*גרון* של א״א, הגבול שבין ראש א״א לגופו.
- חכמה תוכן הספירה של החכמה מיושם כאן מבפנים, בתוך הבינה: החיך הוא חכמה שבבינה. טענת ¶7: החיך הוא הזכר של הגרון, כלומר חכמה (שבבינה), ביחס לגרון, שהוא בינה (שבבינה). זוהי תורת החכמה והבינה שבתוך הבינה: יישום חוזר של זוג הזכר והנקבה בתוך ספירה אחת.
- בינה תוכן הספירה של הבינה מיושם כאן מבפנים: הגרון הוא בינה שבבינה. יחד עם הזוג חכמה שבבינה / בינה שבבינה של ¶7, הבינה באזור הגרון של א״א מתפצלת מבפנים לבחינת חכמה (החיך) ולבחינת בינה (הגרון). ספירות החכמה והבינה של פתחים 5–6 מיושמות כאן כדפוס מבני בתוך הבינה עצמה.
- הדעת הדעת כז״א נקראת כאן בשמה בדיוק: ז״א הוא דעת, המכריע המתווך בין חכמה לבינה (¶10). הדעת לוקחת את אורות החכמה והבינה ביחד. תורת הדעת כמתווך של פתח 22 / פתח 24 מוצבת כאן במדרגת דרך השפע: כל זהותו של ז״א בדרך היא דעת המקבלת את החכמה והבינה ביחד.
- מחזור הבריאה הפרק קושר את השתנות צורת הדרך בכל מדרגה אל המחזור. ¶12: רוב המדרגות עשויות להשוות השפע אל המקבלים. כל מדרגה קרובה יותר לתחתונים מקודמתה; הצורה שהשפע לובש בכל מדרגה היא שעושה אותו ראוי למקבל של המדרגה הבאה. מחזור הבריאה צריך את הירידה המדורגת הזאת; בלעדיה האור העליון ביותר לא היה יכול להגיע אל הנברא התחתון ביותר בצורה שאפשר להשתמש בה.
- פתח 114: כל דרך השפע מאריך עד נוקבא התרומה שהפרק קורא לעצמו. פתח 114 מאחד את היחידה כולה בכך שהוא נותן את דרך השפע המלאה מא״א עד הנוקבא, ומוסיף את העיקרון הכללי (חלק ב׳) השולט על הירידה: השפע לובש צורה אחרת בכל מדרגה, המתאימה למקבלי אותה מדרגה.