שער 106 מתוך 138 · תיקוני אריך אנפין

יש תיקונים שבאים להכין את שפע הברכה, ויש שבאים להמשיך אותו.

תפקידו בספר

הפרק השישי בחטיבה תיקוני אריך אנפין (פתחים 101–109). פתח 101 נתן את הכלל של הראש; פתח 102 הכריז על שבעת תיקוני ראש א״א; פתח 103 פיצל אותם (המתקה רגילה לעומת מצח הרצון המתגלה); פתח 104 פנה מן הדרך שלפי עצמו אל הדרך המוציאה את ז״א (תלת רישין = שורש חד״ר; רדל״א = שורש המקבל); פתח 105 פתח את הירידה בכך שקרא ל*דיקנא* הצינור, ול*מזלות* (נוצר ו*ונקה*) עם אבא ואמא הכלולים בהם הזוג הפועל. פתח 106 מפצל עתה את י״ג תיקוני הדיקנא. הפרק מכריז על כלל כללי לכל התיקונים שבכל פרצוף: כל תיקון הוא או תיקון המשכה (המוליך את השפע לחוץ) או תיקון הכנה ותיקון (ה*פועל על השפע עצמו*, מעצב ומזכך את תוכנו). הכלל חל על פני כל הפרצופים; הפרק מיישם אותו על הדיקנא. (א) תיקוני ההמשכה בדיקנא: שני המזלות, נוצר ונקה. המידה השמינית והשלוש עשרה מי״ג מידות הרחמים. הפרק מבסס את מקור השם מזל ב*אדרא רבא* (קלד ע״א): למה נקרא החוט היקר הזה, הדיקנא, מזל? משום שממנו תלויים מזלות ומזלות, עליונים ותחתונים. תכליתם המסוימת של המזלות: להמשיך ולגלות את אור א״א בז״א. (ב) תיקוני ההכנה והתיקון בדיקנא: אחד עשר התיקונים האחרים. המידות מהראשונה עד השביעית (שמעל נוצר) ומהתשיעית עד השתים עשרה (שבין נוצר לונקה). הם אינם מביאים אור; הם מכינים ו*מתקנים* את האור עצמו לפני שהוא מגיע אל המזלות. תרומתו המבנית של הפרק היא פועלת: הוא אומר לקורא מה עושה כל סוג של תיקון בתוך הדיקנא, ומבסס את ההבחנה על עיקרון כללי החוזר לאורך קל״ח (תיקוני כל פרצוף מתחלקים לפי אותו קו של המשכה והכנה). הפרק קצר (6 פסקאות) ובא מיד אחרי פתח 105: בעוד פתח 105 קרא בשם ל*צינור הירידה* (הדיקנא) וזיהה את המזלות + אבא ואמא כ*זוג הפועל*, פתח 106 מפרט עתה את תפקיד המזלות (המשכה) ואת תפקיד שאר הדיקנא (הכנה). הפרקים הבאים (פתחים 107–109) מבררים את האברים הפנימיים של פעולת תיקוני ההכנה והתיקון; פתח 114 יברר את השלמת הירידה ב*גוף ז״א*.

מושגים שהוא מציג

• שני סוגי תיקונים: להוליך או להכין
• המזלות מוליכים את השפע בדיקנא
• אחד עשר התיקונים האחרים מכינים ומתקנים את השפע
• מזל: המזלות תלויים בו
• למה נקרא מזל (אדרא רבא קלד ע״א)
• המזלות ממשיכים ומגלים את אור אריך בזעיר אנפין
• כלל לכל תיקוני הפרצופים
• שפע הברכה
• פתח 106: שני סוגי תיקוני הדיקנא

מושגים שהוא מפתח

• אריך אנפין
• זעיר אנפין
• תיקוני דיקנא
• נוצר: המידה השמינית של הרחמים
• ונקה: המידה השלוש עשרה של הרחמים
• המזלות: זכר ונקבה
• המזלות מזדווגים להמשיך אור כפי כוחם
• אבא ואמא כלולים במזל
• חכמה סתימאה נמשכת דרך הדיקנא
• חד״ר, חסד דין רחמים: שורש זעיר אנפין
• הדיקנא: צינורות הממשיכים את חכמה סתימאה לחוץ
• שערות הדיקנא יורדות בסדר עד זעיר אנפין
• זיווג
• פרצוף
• י״ג מידות הרחמים
• אדרא רבא
• התלבשות

מהלכים שהוא מקדם

• תיקוני דיקנא י״ג תיקוני הדיקנא מתפצלים עתה לפי תפקידם. פתח 95 קרא להם המיתוק של א״א בדרך שלפי עצמו (כחות מיתוק, מגבירים את החסד וממתקים את הדין). פתח 105 ¶7 הוסיף את תפקיד ההמשכה של הדיקנא ככלי ההעברה של א״א בדרך המוציאה את ז״א, וקרא בשם ל*מזלות* (נוצר, השמיני; ונקה, השלושה עשר) כזוג הפועל, ו*אבא ואמא כלולים בהם* כמעבירים בפועל. פתח 106 ¶5–6 מפרט עתה את התפקיד של כל תיקון בתוך הי״ג: שני המזלות הם תיקוני המשכה (תכליתם המסוימת היא להמשיך ולגלות את אור א״א בז״א); אחד עשר התיקונים האחרים הם תיקוני הכנה ותיקון (הם פועלים על השפע עצמו, ולא על המשכתו). לתיקוני הדיקנא יש אפוא עתה שלושה פירוטים בשכבות: (א) מיתוק (פתח 95), (ב) צינור ירידה (פתח 105), (ג) חלוקה להמשכה לעומת הכנה ותיקון (פתח 106).
• המזלות: זכר ונקבה מקור השם ו*התכלית הפועלת המסוימת* של המזלות מקבלים עתה ביסוס. פתח 105 ¶7 קרא למזלות נוצר (זכר, השמיני) ונקה (נקבה, השלושה עשר), בהפניה ל*עץ חיים, שער אריך אנפין* פרק ט לסידור זכר ונקבה המונחים זה על זה. פתח 106 ¶5 מבסס עתה את השם עצמו: למה נקרא החוט היקר הזה מזל? משום שממנו תלויים מזלות ומזלות, עליונים ותחתונים (אדרא רבא קלד ע״א). השורש מזל (לטפטף, לזרום) קורא בשם לתפקיד צינור השפע. פתח 106 ¶5 גם מפרט את תכלית המזלות: להמשיך ולגלות את אור א״א בז״א. המזלות מזוהים אפוא עתה לפי תפקידם כתיקוני ההמשכה שבתוך י״ג תיקוני הדיקנא, ונבדלים מאחד עשר האחרים, ש*מכינים* את השפע אך אינם מביאים אותו.
• חד״ר, חסד דין רחמים: שורש זעיר אנפין מנגנון ההבאה מוצב עתה בדיוק. פתח 104 קרא בשם ל*שורש* חד״ר בתלת רישין של א״א. פתח 105 ¶8 הוסיף את צינור הירידה שהוא הדיקנא, ואת המזלות ו*אבא ואמא הכלולים בהם* כזוג הפועל. פתח 106 ¶5 מפרט עתה את תכלית המזלות: להמשיך ולגלות את אור א״א בז״א. האור המגיע לז״א מוכן אפוא על ידי אחד עשר תיקוני הדיקנא האחרים ואחר כך נמשך על ידי שני המזלות: פעולה בשני שלבים: הכנה ואחר כך המשכה. חד״ר המגיע לז״א הוא השפע המוכן והנמשך, לא השפע הגולמי ממוחא דא״א.
• פתח 106: שני סוגי תיקוני הדיקנא התרומה שהפרק קורא לעצמו. פסקת המסגרת של ¶3 מכריזה במפורש: זהו כלל בכל התיקונים שבפרצופים, אך ענינו לפרש בו ענין תיקוני הדיקנא. הפרק מיישם אפוא עיקרון כללי (המשכה לעומת הכנה ותיקון) על מקרה מסוים (י״ג תיקוני הדיקנא), ובכך הוא נעשה ההתפצלות לפי התפקיד של י״ג התיקונים ביחידה, משלים להתפצלות שבעת התיקונים בפתח 103.

לקריאת הביאור המלא, פסקה אחר פסקה (באנגלית)