שער 105 מתוך 138 · תיקוני אריך אנפין

תפקידן של שערות הראש והדיקנא של אריך אנפין

תפקידו בספר

הפרק החמישי בחטיבה תיקוני אריך אנפין (פתחים 101–109). פתח 101 נתן את הכלל של הראש (כתר ומוחין יחד מולידים את סדר ההנהגה). פתח 102 הכריז על שבעת תיקוני ראש א״א (אחד בגולגלתא, ששה בפנים). פתח 103 פיצל את השבעה (המתקה רגילה לעומת מצח הרצון המתגלה). פתח 104 פנה מן הדרך שלפי עצמו של א״א אל דרכו המוציאה את ז״א: תלת רישין כשורש חד״ר, ו*הרדל״א* מעליהם כשורש המקבל. פתח 105 פותח עתה את הירידה עצמה. בעוד פתח 104 קרא בשם ל*שורש* חד״ר בראש א״א, פתח 105 קורא בשם ל*צינור הירידה*, הדיקנא. הפרק קובע ניגוד מבני בין שני גילויים חיצוניים של קדושת המוח. (א) שערות הראש מגלות את המוח כמו שהוא, בקדושתו העצמית, בלי השתלשלות והדרגה. האדרא רבא (קכח ע״ב) מעגנת זאת: כל קווצה של הראש כוללת ת״י שערות, כמניין קדוש; השערות מבהיקות את קדושת המוח בלי לשנות אותה. (ב) שערות הדיקנא, לעומת זאת, הן צינורות של ירידה בהדרגה. הן ממשיכות את החכמה הסתימאה (החכמה הנסתרת) לחוץ ולמטה, מדרגה אחר מדרגה, עד שהיא מגיעה אל ז״א. האדרא רבא (קכט ע״א) מעגנת גם אותן: בכל נימא יוצא שפע מן המוחא הסתימאה, אבל בדיקנא השפע יורד בהדרגה ולא מבהיק כמות שהוא. המנגנון נקרא בשמו בדיוק. י״ג תיקוני הדיקנא, שכבר נקראו בשמם בפתח 95, הם כנגד י״ג מידות הרחמים (שמות לד, ו–ז). בתוכם, השמיני (נוצר חסד לאלפים) ו*השלושה עשר* (ונקה) נקראים מזלות, זכר ונקבה, מונחים זה על זה (עץ חיים, שער אריך אנפין פרק ט). המזלות מזדווגים (זיווג) ו*ממשיכים את האור לפי כח המזדווגים*, ו*הענין שבו אנו עוסקים* הוא אבא ואמא הכלולים במזלא. אבא פועל תחת מזל נוצר; אמא פועלת תחת מזל ונקה; ו*הם* שמעבירים את אורות ראש א״א אל ז״א. הפירוט של קל״ח באברי הפרצוף: מזלות הדיקנא מסתיימים בטיבורא דא״א; ראש ז״א מתחיל בטיבורא דא״א, כך שאבא ואמא הם ממש על ראש ז״א. הפרק קצר (8 פסקאות) אך עושה את העבודה הפועלת המוחשית ביותר ביחידה עד כה: הוא קורא בשם לצינור שדרכו חד״ר (המושרש בתלת רישין, פתח 104) מגיע אל ז״א בפרטות. הפרקים הבאים (פתחים 106–109) מבררים את האברים הפנימיים של י״ג תיקוני הדיקנא; פתח 114 יברר את השלמת הירידה ב*גוף ז״א*.

מושגים שהוא מציג

• שערות הראש מגלות את המוחא כמו שהוא
• שערות הדיקנא יורדות בסדר עד זעיר אנפין
• קדוש = 410: מספר השערות
• ת״י שערות בכל קווצה (אדרא רבא קכח ע״ב)
• שפע בכל שערה (אדרא רבא קכט ע״א)
• חכמה סתימאה נמשכת דרך הדיקנא
• נוצר: המידה השמינית של הרחמים
• ונקה: המידה השלוש עשרה של הרחמים
• המזלות: זכר ונקבה
• המזלות מזדווגים להמשיך אור כפי כוחם
• אבא ואמא כלולים במזל
• המזלות מסתיימים בטבור אריך
• זעיר אנפין מתחיל בטבור אריך
• הדיקנא: צינורות הממשיכים את חכמה סתימאה לחוץ
• פתח 105: שערות הראש והדיקנא

מושגים שהוא מפתח

• אריך אנפין
• זעיר אנפין
• כתר
• חכמה
• בינה
• הדעת
• הספירות
• פרצוף
• התלבשות
• חד״ר, חסד דין רחמים: שורש זעיר אנפין
• תיקוני דיקנא
• תיקוני השערות והחוטם (אדרא רבא)
• המוחין כשלושה מוחין
• תלת רישין דאריך אנפין
• זיווג
• מחזור הבריאה
• אדרא רבא
• י״ג מידות הרחמים

מהלכים שהוא מקדם

• אריך אנפין הדיקנא מוצבת עתה בפעולתה כ*צינור הירידה של א״א אל ז״א*. פתח 95 כבר פירט את י״ג תיקוני הדיקנא כאחת משתי הבחינות הפועלות של א״א: התפקיד שבדרך שלפי עצמו, ה*מגביר את החסד וממתק את הדין*. פתחים 102–103 ביררו את הדרך שלפי עצמו דרך שבעת התיקונים והתפצלותם; פתח 104 פנה אל הדרך המוציאה את ז״א דרך תלת רישין. פתח 105 ¶7–8 מוסיף עתה: הדיקנא היא גם צינור הירידה בדרך המוציאה את ז״א: י״ג התיקונים אינם רק המתקות של הדין שמצד עצמו אלא גם ההמשכה בהדרגה של חד״ר מראש א״א אל ז״א. לדיקנא יש אפוא שני תפקידים פועלים במסגרת של פתח 95, ופתח 105 מציב את תפקיד הירידה בסידור המוציא את ז״א שהתחיל בפתח 104.
• זעיר אנפין ראשו של ז״א ממוקם עתה באברי הפרצוף. פתח 90 הציב את ז״א כפרצוף השלישי של האצילות. פתח 92 ביסס את יציאת ז״א מא״א מצד התכלית. פתח 95 ¶7–8 הקדים את ירידת חד״ר דרך גוף א״א אל ז״א. פתח 104 הציב את שורש דרך ההנהגה של ז״א בתלת רישין של א״א; את שורש המקבל של ז״א ברדל״א שמעליהם. פתח 105 ¶8 מוסיף עתה את נקודת המפגש באברים: ראש ז״א מתחיל בטיבורא דא״א, ששם מסתיימים מזלות הדיקנא של א״א וששם מסתיימים אבא ואמא; אבא ואמא הם אפוא ממש על ראש ז״א. הירידה ממוחא דא״א אל ראש ז״א היא אפוא רצופה: מוחא ← דיקנא ← מזלות ← אבא ואמא ← טיבורא דא״א ← ראש ז״א.
• תיקוני דיקנא י״ג תיקוני הדיקנא מוצבים עתה בפעולתם כצינורות הירידה בהדרגה של חד״ר. פתח 95 קרא להם תיקוני הדרך שלפי עצמו של א״א, כחות המיתוק של דיני ז״א ב*הגברת החסד ובמיתוק הדין*. פתח 105 ¶7 מוסיף את תפקיד ההמשכה: תיקוני הדיקנא הם צינורות הממשיכים את החכמה הסתימאה לחוץ ולמטה; י״ג התיקונים הם כנגד י״ג מידות הרחמים (שמות לד, ו–ז); בתוכם, השמיני (נוצר) ו*השלושה עשר* (ונקה) הם המזלות, זכר ונקבה, ובהם נכללים אבא ואמא לצורך הירידה אל ז״א. לתיקוני הדיקנא יש אפוא שני פירוטים פועלים: (א) מיתוק הדינים שמצד עצמו של ז״א (פתח 95); (ב) הירידה בהדרגה של חד״ר אל ז״א (פתח 105).
• חד״ר, חסד דין רחמים: שורש זעיר אנפין כעת מוצב יחד עם צינור הירידה שלו. פתח 104 קרא בשם ל*שורש* חד״ר בתלת רישין של א״א (כתרא, אוירא, מוחא = חסד, דין, רחמים) וקרא לרדל״א שמעליהם שורש המקבל. פתח 105 ¶8 מוסיף עתה: פעולת הדיקנא היא להוציא לחוץ סדר החד״ר הסתום בחכמה הסתימאה, וכשמתחיל להמשיך אותו, נמשך ויורד עד הז״א. לירידה יש אפוא אברים מדויקים: חד״ר סתום ב*חכמה סתימאה* (המוחא); הדיקנא היא הצינור המוציא את הסדר הסתום לחוץ ו*למטה* אל ז״א. מזלות נוצר ונקה הם מקום הפעולה של הירידה: אבא פועל תחת נוצר (המידה השמינית, המנהיג שבצד ימין של החסד שלמעלה), אמא פועלת תחת ונקה (המידה השלוש עשרה, הצינור המזכך שבצד שמאל, שביניהם), ו*הם* שמעבירים את האורות אל ז״א.
• זיווג כעת מוצב כמנוע הירידה של הדיקנא. פתח 70 ¶6 קרא בשם ל*זיווג* במדרגת היסודות כצורה הפועלת של המשכת השפע בין זכר לנקבה. פתח 72 קרא בשם ל*זיווג* במדרגת יסוד א״א לצורך ההבחנה בין זכר לנקבה בפרצוף. פתח 105 ¶7 מוסיף את זיווג המזלות: מזלות נוצר ונקה הם זכר ונקבה; הם מזדווגים; הזיווגים עשויים להמשיך האורות לפי כח המזדווגים, שבמוחי המזדווגים נמשך האור המתאצל על ידם. התורה: הזיווג קובע את מדרגת האור המתאצל. האור משתווה לבחינת המזדווגים; באיזו מדרגה שהזוג עומד, זו המדרגה שהאור נעשה. בכך פתח 105 מבסס את שרשרת הפרצופים של קל״ח על אצילות שנקבעת על ידי הזיווג.
• פתח 105: שערות הראש והדיקנא התפקיד שהפרק קורא לעצמו. פסקת המסגרת של ¶3 מכריזה במפורש: אחר שביארנו ענין שורש הז״א, עבודתו של פתח 104 (תלת רישין = שורש חד״ר; רדל״א = שורש המקבל), נבאר ראשית השתלשל השורש הזה לבוא למטה. הפרק פותח אפוא את אברי הפעולה של הירידה: הדיקנא, על י״ג תיקוניה, היא הצינור; מזלות נוצר ונקה הם הזוג הפועל; אבא ואמא הכלולים במזלא הם שמעבירים את האורות אל ראש ז״א בטיבורא דא״א.

לקריאת הביאור המלא, פסקה אחר פסקה (באנגלית)