שער 103 מתוך 138 · תיקוני אריך אנפין
גילוי מצח הרצון מעביר את הדין לגמרי; כשהוא בהעלם, הדין מתמתק.
בשורה אחת
מצח הרצון (בגילוי): מעביר את הדין לגמרי. המצח בהעלם: הדין מתמתק. שתי דרכי פעולה.
תפקידו בספר
הפרק השלישי בחטיבה תיקוני אריך אנפין (פתחים 101–109). פתח 101 נתן את הכלל של הראש (כתר ומוחין יחד מולידים את סדר ההנהגה). פתח 102 יישם את הכלל על א״א במיוחד והכריז על סדר העבודה של היחידה באברי הפרצוף: שבעת תיקוני הראש, אחד בגולגלתא (המלבישה את חסד דעתיק), ששה בפנים (המלבישים מגבורה עד מלכות). פתח 103 מבחין עתה בין שני סוגי תיקון שונים בפעולתם בתוך מסגרת שבעת התיקונים. בשני הסוגים א״א מביא את מיתוק דיני ז״א, אך הם נבדלים בפעולתם: (א) התיקונים הרגילים: מגבירים את החסד, ממתקים את הדין. הימין של א״א (בחינת הזכר) נותן שליטה לחסד כדי שהדין לא יפעל; השמאל (בחינת הנקבה) ממתק את הדין בחסד. שניהם פועלים בעוד הדין נשאר במקומו. (ב) מצח הרצון, כשהוא מתגלה, מעביר את הדין לגמרי. ל*מצח* של א״א (מצחא, בארמית, קשור לשורש צחה, להבהיק; השווה פתח 32) יש שני מצבים: נעלם ו*מתגלה*. כשהוא נעלם, א״א רק ממתק את הדין (על ידי התיקונים הרגילים); כשהוא מתגלה, כחו של א״א יוצא בכח מיוחד ו*מעביר את הדין לגמרי*. המנגנון נקרא בשמו בדיוק: זהו תיקון רעוא דרעוין (רצון הרצונות), יסוד דעתיק המתלבש במצח א״א. למה דווקא היסוד? כי רק ליסוד יש כח לתקן את המצח כך שכחות החסד יוכלו להתגלות בכח רב. שאר התיקונים באים מ*חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד* דעתיק, ולאף אחד מהם אין כח ההעברה המסוים של היסוד. הפרק מפעיל אפוא תורה שפתחים 91–94 קראו לה בשם מצד המבנה: פתח 91 קרא בשם ל*שתי בחינותיו* של א״א (לפי עצמו / דרך הענפים); פתח 93 קרא בשם למיתוק של המציאות לפי עצמו (עצם מציאותו של א״א ממתקת את דיני ז״א על ידי תיקוני האדרא רבא); פתח 94 קרא בשם לתיקון ויעבור (דרך הגברת ההארות, המשעה את הדין לגמרי בשבת ובזמנים מיוחדים אחרים). פתח 103 מציב את תיקון ויעבור במסגרת שבעת התיקונים: מצח הרצון, כשהוא מתגלה, הוא תיקון ויעבור באברי הפרצוף הפועלים. הפרק קצר (6 פסקאות) ומשמש פסקת ההתפצלות של היחידה: הוא אומר לקורא שבתוך שבעת התיקונים שהוכרזו בפתח 102, אחד (המצח, במצבו המתגלה) פועל בדרך שונה מן האחרים: העברת הדין ולא המתקתו.
מושגים שהוא מציג
- שני סוגי תיקונים בראש אריך
- לחזק את החסד ולמתק את הדין
- צד ימין, הזכר, מחזק את החסד
- צד שמאל, הנקבה, ממתק את הדין בחסד
- מצחא דרעוא
- מצחא מלשון צחות: להאיר בבהירות
- גילוי המצח לעומת הסתרתו
- תיקון רעוא דרעוין
- יסוד עתיק מתלבש במצח אריך
- רק ליסוד יש כוח לתקן את המצח
- פתח 103: שני סוגי תיקונים
מושגים שהוא מפתח
- אריך אנפין
- עתיק יומין
- זעיר אנפין
- חסד
- גבורה
- תפארת
- נצח
- הוד
- יסוד
- כתר
- חכמה
- הספירות
- פרצוף
- התלבשות
- תיקון "ויעבור"
- בשבת החסד גובר
- שבעת תיקוני הראש
- הגולגלתא מלבישה את חסד עתיק
- הגולגלתא תיקון כללי אחד, והפנים שישה תיקונים פרטיים
- פני אריך אנפין
- המוחין כשלושה מוחין
מהלכים שהוא מקדם
- אריך אנפין כעת מוצב בפעולתו בשתי דרכי תיקון, הנבדלות לפי אם המצח נעלם או מתגלה. פתח 91 קרא בשם ל*שתי בחינותיו* של א״א (לפי עצמו = חסד גמור; דרך הענפים = דין). פתח 93 קרא בשם למיתוק של המציאות לפי עצמו. פתח 94 קרא בשם לתיקון ויעבור (הגברת ההארות בשבת וכו׳). פתח 103 קורא בשם לצורה הפועלת של שתי הדרכים האלה במסגרת שבעת התיקונים: כשהמצח נעלם, תיקוני א״א ממתקים את הדין (הדרך הרגילה של שבעת התיקונים); כשהמצח מתגלה, תיקון א״א מעביר את הדין לגמרי (תיקון ויעבור נראה עתה כ*מצח הרצון המתגלה*, תיקון רעוא דרעוין).
- תיקון "ויעבור" כעת מוצב בפעולתו באברי המצח של א״א. פתח 94 קרא בשם לתיקון ויעבור מצד המבנה: דרך הגברת ההארות, שבה החסד שולט בכל ו*בז״א עצמו אין הדינים נמצאים ואין להם שום כח*, ומיקם אותו ב*מצח הרצון*, והשבת היא הזמן המובהק שלו. פתח 103 מפעיל זאת: תיקון ויעבור הוא תיקון רעוא דרעוין, יסוד דעתיק המתלבש במצח א״א. שני מצבי המצח (נעלם = המתקה; מתגלה = העברה) הם שתי הדרכים שפתח 94 הבחין ביניהן לפי העוצמה.
- יסוד כעת מוצב כספירה של עתיק שמשיגה את תיקון ויעבור בכך ש*מתלבשת במצח א״א*. פתח 102 ¶8 מיקם את שבע הספירות התחתונות של עתיק השולטות בראש א״א דרך שבעת התיקונים. פתח 103 ¶6 מפרט איזו ספירה של עתיק עושה את תיקון מצח הרצון: יסוד דעתיק, כי כל שאר התיקונים (הבאים מחסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד דעתיק) אינם עושים זה, לפי שאין להם כח לזה, אלא ליסוד שמתקן המצח. היסוד הוא אפוא עתה הספירה המעבירה, שתפקידה המסוים הוא לגלות את המצח.
- מצחא דרעוא נקבע לראשונה בשמו כ*מקום הפעולה* באברי א״א. פתח 94 ¶8 קרא ל*מצח הרצון* המקום המבני של תיקון ויעבור. פתח 103 ¶5–6 מפרט את הפעולה בשני המצבים (נעלם/מתגלה) ואת המנגנון (יסוד דעתיק המתלבש במצח א״א; תיקון רעוא דרעוין). ניתן גם מקור המילה (¶5): מצחא קשורה לשורש צחה, להבהיק; המצח הוא מה שמבהיק בחסד המתגבר כשהוא מתגלה (הפניה לפתח 32). מצח הרצון הוא אפוא מקום יציאתו של החסד המתגבר.
- פתח 103: שני סוגי תיקונים התפקיד שהפרק קורא לעצמו. פסקת המסגרת של ¶3 מכריזה: אחר שביארנו ענין ז׳ תיקוני רישא, נבאר ההפרש שבין תיקון לתיקון בתיקונים אלה. תרומת הפרק: בתוך שבעת התיקונים יש שני סוגים שונים בפעולתם, דרך ההמתקה הרגילה (ששה מתוך השבעה) ודרך ההעברה של המצח (השביעי, כשהוא מתגלה).