שער 96 מתוך 138 · עתיק ואריך אנפין מקשרים את האצילות עם אדם קדמון
עתיק יומין מתלבש באריך אנפין; האצילות עומדת תחת אדם קדמון.
בשורה אחת
שרשרת הסיבות המלאה: רדל״א ← מתקלא ← יסוד ומלכות דא״ק ← עתיק ← א״א ← אצילות. עתיק מתלבש בא״א; האצילות עומדת תחת א״ק.
תפקידו בספר
פתיחת החטיבה החדשה עתיק ואריך אנפין מקשרים את האצילות עם אדם קדמון (פתחים 96–100). החטיבה הקודמת (פתחים 90–95) בנתה את פרצוף אריך אנפין, א״א כשורש האצילות, על שני תפקידיו, שני סידוריו (גולגלתא ומוחא / תלת רישין), המיתוק הרגיל והחריג, והפירוט המבני של שורש ז״א בא״א. פתח 96 פונה כלפי מעלה ו*כלפי חוץ*: כיצד האצילות, ששורשה א״א, מחוברת היא עצמה אל אדם קדמון (העולם העליון שמעל האצילות)? תשובת היחידה: הקשר עובר דרך עתיק יומין ו*אריך אנפין*. עתיק יומין (זוג הזכר והנקבה העליון, פתחים 74–77) מתלבש ב*א״א*, התלבשות, ובכח יחס ההתלבשות הזה קושר את הנהגת א״א תחת הנהגת אדם קדמון. ההבחנה המבנית המרכזית של היחידה (¶8): סדר ההשתלשלות ו*סדר ההנהגה* אינם אותו סדר. ב*סדר ההשתלשלות* (סידור העיגולים, פתח 32) האצילות יוצאת מן הזיו של פני אדם קדמון (דרך העיניים, החוטם, האוזניים והפה); מצד ההשתלשלות האצילות אינה תחת א״ק. ב*סדר ההנהגה* האצילות עומדת תחת א״ק, תחת היסוד והמלכות שלו, כי מ״ה וב״ן (הצדדים הפועלים שחיבוריהם מתקנים את כל הקלקולים) נקבעו תחת יסוד ומלכות דא״ק. תפקידו של עתיק יומין: להעביר את כפיפותה ההנהגתית של האצילות ליסוד ומלכות דא״ק אל פעולתו הממשית של א״א, על ידי ש*מתלבש* בא״א ו*מחזיק* אותו בכל ספירותיו לפי ענין המתקלא המושרש ברישא דלא אתידע (הרדל״א של פתחים 85–89). המסגרת המבנית החותמת (¶12): עתיק יומין משמש קשר בין עולם המעשה (האצילות) לבין עולם השכר (אדם קדמון). חמשת פרקי היחידה (פתחים 97–100 עוד לפנינו) יבררו את הקשר הזה בפירוט.
מושגים שהוא מציג
- פתיחת החלק: עתיק ואריך מקשרים את אצילות לאדם קדמון
- התלבשות עתיק באריך
- עתיק מחזק את אריך בכל הספירות
- עתיק קושר את אריך לרדל״א על ידי המתקלא
- אצילות תחת אדם קדמון בדרך ההנהגה
- אצילות יוצאת מפני אדם קדמון בדרך ההשתלשלות
- ההבדל בין סדר ההשתלשלות לסדר ההנהגה
- עיגולים בהשתלשלות לעומת שורת חג״ת בהנהגה
- יסוד ומלכות של אדם קדמון מנהיגים את אצילות
- מ״ה וב״ן נקבעים תחת יסוד ומלכות של א״ק
- מתקלא: עיקר סדר ההנהגה
- חיבורי מ״ה וב״ן מתקנים כל קלקול
- עתיק מקשר את עולם העבודה לעולם השכר
- כוחו המיוחד של עתיק יומין לאיזון
מושגים שהוא מפתח
- עתיק יומין
- אריך אנפין
- אדם קדמון
- אצילות
- רדל״א
- הסידור המיוחד של מ״ה וב״ן
- מ״ה
- ב״ן
- מתקלא
- הספירות
- עיגולים
- חג״ת
- יסוד
- מלכות
- תיקון
- פרצוף
- השגחה
- מחזור הבריאה
- סוף השלמות
- סדר ההנהגה הנגלה: אצילות
- סדר ההנהגה הנסתר
- יחוד
- חסד
- גבורה
- תפארת
- מזל
- בחירה חופשית
- התלבשות
- הארת אדם קדמון (פתח 32)
- שורש המתקלא ברישא דלא אתידע
- רישא דלא אתידע
מהלכים שהוא מקדם
- עתיק יומין כעת מאופיין ב*תפקידו* ביחס לא״א ולאצילות כולה. פתחים 74–77 הציבו את עתיק בבניין (עתיק = מלכות דא״ק שהתפשטה להנהיג את האצילות; בחינות הזכר והנקבה בו הן ממש גוף אחד). פתח 96 מציב את עתיק בפעולתו: עתיק מתלבש בא״א (התלבשות) ו*קושר* את הנהגת א״א, ודרכו את האצילות כולה, תחת הנהגתו של אדם קדמון. עתיק הוא הקשר בין האצילות לא״ק.
- אריך אנפין כעת מאופיין במעמדו כ*מי שעתיק מתלבש בו*. היחידה של פתחים 90–95 עסקה בא״א לפי עצמו; פתח 96 עוסק בא״א כמונהג. עתיק מתלבש בא״א בכל ספירותיו; עתיק מחזיק את א״א בספירות האלה על ידי המתקלא המושרשת ברישא דלא אתידע; ובזה א״א עומד תחת הנהגת א״ק.
- אצילות כעת מאופיינת ב*שני יחסים* אל אדם קדמון. מצד ההשתלשלות, האצילות יוצאת מזיו פני א״ק (פתח 32), ולא תחת א״ק. מצד ההנהגה, האצילות עומדת תחת א״ק, תחת היסוד והמלכות שלו. שני היחסים מתיישבים זה עם זה, כי סדר ההשתלשלות ו*סדר ההנהגה* הם סדרים שונים (העיקרון הכללי של ¶8).
- אדם קדמון כעת מוצב מצד ההנהגה כמושל באצילות דרך היסוד והמלכות. מה שנעשה בין יסוד ומלכות דא״ק גורם תנועה באצילות; מ״ה וב״ן נקבעו תחת יסוד ומלכות דא״ק; האצילות מונהגת על ידי חיבורי מ״ה וב״ן שיסוד ומלכות דא״ק קובעים.
- הסידור המיוחד של מ״ה וב״ן כעת מוצב במבנה כ*תוכן ההנהגה היסודי* של האצילות. חיבור מ״ה וב״ן מתקן את כל הקלקולים (פתח 80 ופתח 81 הקדימו זאת; פתח 96 ¶12 מאשר). חיבורי מ״ה וב״ן הם ההנהגה העיקרית שביסוד הכל (¶12). העובדה ש*חיבורי מ״ה וב״ן שולטים על כל האצילות* היא שמציבה את האצילות תחת יסוד ומלכות דא״ק, ששם חיבורי מ״ה וב״ן קבועים.
- מתקלא כעת מוצבת במבנה כ*איזון ההנהגה המושרש ברישא דלא אתידע*. המתקלא, שהיא חיבור מ״ה וב״ן, היא עיקר תיקונם של הפרצופים. עתיק קושר את א״א תחת שלטון המתקלא. הרדל״א (רישא דלא אתידע, פתחים 85–89) הוא השורש של המתקלא; יסוד ומלכות דא״ק הם מקום הפעולה שדרכו המתקלא שולטת באצילות.
- רדל״א כעת מורחב בפעולתו. פתחים 85–89 הציבו את הרדל״א כמחזיק הסידור המיוחד של מ״ה עם ב״ן, השורש הנעלם של סדר ההנהגה. פתח 96 מפרט כיצד תוכן הרדל״א מגיע לאצילות: עתיק מתלבש בא״א לפי ענין המתקלא המושרש ברדל״א; השורש של הרדל״א מועבר אל א״א על ידי התלבשות עתיק.