שער 95 מתוך 138 · פרצוף אריך אנפין

גולגלתא ומוחא, הנזכרים באדרא רבא – דרך ההנהגה של אריך אנפין לפי עצמו; תלת רישין, הנזכרים באדרא זוטא – דרכו של אריך בהוצאת זעיר אנפין.

תפקידו בספר

הפרק השישי והאחרון ביחידה פרצוף אריך אנפין (פתחים 90–95). טיעון היחידה שלם עתה בצעדיו הראשונים: א״א כשורש לכל האצילות (פתח 90); שתי בחינותיו של א״א, לפי עצמו ודרך הענפים (פתח 91); יציאת ז״א מא״א בביסוס תכליתי (פתח 92); המיתוק הרגיל של דיני ז״א מכח המציאות לפי עצמו (פתח 93); הדרך החריגה של הגברת ההארות, המשעה את הדינים בזמנים מיוחדים (פתח 94). פתח 95 חותם את היחידה בתשובה לשאלה המבנית שפתח 91 ¶4 הקדים: פעולת הענפים המושרשת בא״א צריכה שורש פרטי מסוים בא״א עצמו. פתח 95 מפרט את השורש הזה. התשובה כולה: א״א הוא פרצוף אחד שאורותיו מסתדרים בשני סדרים נפרדים לפי התפקיד של א״א שעומד לפנינו מבין שניים. סדר 1, דרך ההנהגה של א״א לפי עצמו (נושא האדרא רבא קכח ע״ב): גולגלתא ו*מוחא*, ו*האוירא* נכלל במוחא. התיקונים המפורטים, י״ג תיקוני דיקנא, השערות, החוטמא, כולם מן הסדר הזה; כולם משמשים להגביר את החסד ולמתק את הדין. סדר 2, א״א כשורש לז״א (נושא האדרא זוטא רפח ע״א): תלת רישין: כתרא, אוירא ו*מוחא*. הם כנגד השורש של דרך ההנהגה של ז״א: חסד, דין, רחמים (חד״ר). תלת רישין אינם מקומו ממש של חד״ר; מקומו ממש הוא ז״א עצמו; תלת רישין הם המקום שבו חד״ר מושרש בא״א, ומשם חד״ר יורד מדרגה אחר מדרגה עד שמגיע לז״א (פתח 105 ופתח 114 יעסקו בירידה הזאת בפירוט). שרשרת ההתפתחות מא״א אל ז״א עוברת דרך אבא ואמא, ו*זו* הסיבה ש*אבא ואמא נזכרים רק ב*אדרא זוטא ולא ב*אדרא רבא: *האדרא רבא עוסקת בהנהגה של א״א לפי עצמו, שבה אין מקום לאבא ואמא; האדרא זוטא עוסקת בהוצאת ז״א על ידי א״א, שבה אבא ואמא הם החוליה בהתפתחות (פתח 111). אותם אורות, שני סידורים לפי התפקיד (¶7) הוא העיקרון המבני הכללי של קל״ח, המיושם כאן על א״א. העיקרון החותם (¶13): תלת רישין אינם נחשבים לפי עצמם אלא לפי מה שהם מוציאים תיקונים בז״א; הסידור של דרך השורש מוגדר על ידי התפקיד של הוצאת תיקוני ז״א, ולא על ידי תכונה עצמית כלשהי של הראשים.

מושגים שהוא מציג

• שני סדרים באריך כנגד שתי פעולות
• הנהגת אריך מצד עצמו: גולגלתא ומוחא
• אריך שורש זעיר אנפין: תלת רישין
• גולגלתא
• מוחא
• אוירא: מושג החלל
• האוירא בתוך המוחא בבחינה העצמית
• האוירא כראש האמצעי בבחינת השורש
• האורות משנים שמות ומצבים לפי הפעולה
• מדרגה בפעולה אחת, חלק בפעולה אחרת
• כל פעולה נמשכת מאור מיוחד
• פעולה תלויה שנשרשת בחלק מן האור הכללי
• תיקוני אריך מגבירים את החסד וממתקים את הדין
• חסד, דין, רחמים: שורש חד״ר בתלת רישין
• שורש חד״ר כאן, ומקומו בפועל בזעיר אנפין
• חד״ר יורד מדרגה אחר מדרגה עד זעיר אנפין
• אבא ואמא מעבירים את השפע מאריך לזעיר אנפין
• אבא ואמא רק באדרא זוטא
• הכתר כשפע שורה (פתח 101)
• גולגלתא ומוחא: התיקונים בפרטות (אדרא רבא קכח ע״ב)
• תלת רישין בקצרה (אדרא זוטא רפח ע״א)
• עץ חיים, שער אריך אנפין פרק ג: תלת רישין כוללים את האוירא
• תיקוני השערות והחוטם (אדרא רבא)
• דמות האדם: הכתר והמוחא בסדר ההשתלשלות

מושגים שהוא מפתח

• אריך אנפין
• זעיר אנפין
• אריך אנפין: חסד גמור מצד עצמו
• אריך אנפין מנהיג במשפט דרך ענפיו
• אריך אנפין שורש, ושאר הפרצופים ענפים
• יציאת זעיר אנפין מאריך אנפין
• עצם מציאותו של אריך לבדה ממתקת את זעיר אנפין
• הארת אריך גוברת על זעיר אנפין
• תיקוני אריך באדרא רבא: כוחותיו של אריך
• באריך אותן בחינות כבזעיר אנפין, לפי הכוונה האחרונה
• חסד
• דין
• משפט
• רחמים
• תיקון
• פרצוף
• אצילות
• השגחה
• מחזור הבריאה
• סוף השלמות
• מיתוק דיני זעיר אנפין על ידי אריך
• תיקון "ויעבור" מסיר את הדין לגמרי
• סדר ההנהגה הנגלה: אצילות
• הספירות
• בחירה חופשית
• יחוד
• אבא
• אמא
• כתר
• ספירות
• תיקוני דיקנא
• הסידור המיוחד של מ״ה וב״ן
• הענפים יכולים לעשות משפט, ואריך אינו יכול
• אריך משתמש בענפים כאמצעי למשפט

מהלכים שהוא מקדם

• אריך אנפין כעת מאופיין ב*שני סידורים מבניים נפרדים* של אותם אורות, לפי התפקיד של א״א שעומד לפנינו מבין שניים. סדר 1: גולגלתא ומוחא (והאוירא בתוך המוחא), דרך ההנהגה של א״א לפי עצמו בחסד, נושא האדרא רבא. סדר 2: תלת רישין (כתרא, אוירא, מוחא), א״א כשורש לסדר ההנהגה של ז״א במשפט, נושא האדרא זוטא. אותם אורות, שני סידורים; הסדר תלוי בתפקיד.
• אריך אנפין שורש, ושאר הפרצופים ענפים כעת מפורט בפעולתו. פתח 90 קבע שא״א הוא השורש והשאר ענפים; פתח 91 עשה את ההבחנה המעשית (לפי עצמו / דרך הענפים); פתחים 92–94 פרשו את דרכי המיתוק התכליתית, הרגילה ו*החריגה*; פתח 95 מפרט את השורש הפרטי שבא״א לפעולת הענפים במשפט. השורש הזה הוא תלת רישין (כתרא, אוירא, מוחא) כנגד חד״ר (חסד, דין, רחמים).
• אריך אנפין מנהיג במשפט דרך ענפיו כעת מקבל ביסוס מבני. כבר בפתח 91 ¶4 נאמר מראש שלפעולת הענפים במשפט יש שורש פרטי מסוים בא״א; פתח 95 קורא בשמו של השורש הזה: תלת רישין של א״א בתפקידם כשורש לז״א. חד״ר של ז״א מושרש בתלת רישין; מתלת רישין חד״ר יורד מדרגה אחר מדרגה דרך אבא ואמא עד מקומו ממש בז״א.
• תיקון כעת מוצב במבנה יחד עם שני הסידורים. התיקונים של הדרך שלפי עצמו (התיקונים המפורטים של האדרא רבא: תיקוני דיקנא, השערות, החוטמא) כולם משמשים להגביר את החסד ולמתק את הדין. התיקונים של היותו שורש לז״א (העיסוק הקצר יותר של האדרא זוטא) כולם משמשים להוציא תיקונים בז״א. תיקוני אותו פרצוף, בשני תפקידים.
• אבא כעת מוצב במבנה כחוליה בהתפתחות שבין תלת רישין של א״א לבין ז״א. אבא נזכר רק ב*אדרא זוטא *כי תפקידו של אבא הוא להעביר את השפע היורד מא״א אל ז״א. בדרך ההנהגה של א״א לפי עצמו (אדרא רבא) אין לאבא מקום; בדרכו של א״א כשורש לז״א (אדרא זוטא) אבא הוא החוליה בהתפתחות.
• אמא כעת מוצבת במבנה יחד עם אבא כחוליה בהתפתחות. אמא נזכרת רק ב*אדרא זוטא *כי תפקידה של אמא הוא להעביר את השפע היורד מא״א אל ז״א. הזוג אבא ואמא (שיהיה נושא פתח 111) הוא שרשרת ההתפתחות מתלת רישין של א״א אל חד״ר של ז״א.
• סדר ההנהגה הנגלה: אצילות כעת מתחקה עד שורשו המסוים. סדר ההנהגה הנראה של האצילות, שעניינו חסד מעורב בדין (פתח 91), הוא בפועל חד״ר של ז״א; חד״ר זה מושרש בתלת רישין של א״א (פתח 95) ו*יורד* דרך אבא ואמא אל מקומו ממש בז״א (כפי שנאמר מראש לפתח 105 ולפתח 114). הטיעון המבני של היחידה מתחקה עתה אחר סדר ההנהגה הנראה כל הדרך חזרה עד שורשו הפנימי בא״א.
• חסד כעת מוצב במבנה בתלת רישין. כתרא הוא השורש בא״א של החסד, החסד שא״א הוא מצד עצמו, וחד״ר של ז״א מקבל אותו כשורשו ו*יורד* עמו אל מקומו ממש.
• דין כעת מוצב במבנה בתלת רישין. אוירא הוא השורש בא״א של הדין, הדין שאינו מידתו העצמית של א״א (פתח 91), אך מושרש בא״א דרך השורש הפרטי המסוים הזה (כפי שנאמר מראש בפתח 91 ¶4).
• רחמים כעת מוצבים במבנה בתלת רישין. מוחא הוא השורש בא״א של הרחמים, הרחמים שהם דרך הפעולה האחרונה של ז״א כשהקו מתגבר (הדין נהפך לרחמים של פתח 92), וכאן הם מושרשים מראש במוחא של א״א.

לקריאת הביאור המלא, פסקה אחר פסקה (באנגלית)