שער 84 מתוך 138 · שורש ההנהגה הנעלמת
לחלקים השונים של מ״ה וב״ן שבכל פרצוף יש השפעה נעלמת – אך כלפי חוץ כולם שווים.
בשורה אחת
לכל פרצוף יש שתי בחינות: צירוף פנימי נעלם של מ״ה וב״ן (הנותן לפרצוף את זהותו הנעלמת המיוחדת) ותפקיד חיצוני גלוי (הניתן לקריאה בפועל).
תפקידו בספר
הפתח השביעי והאחרון ביחידה שורש ההנהגה הנעלמת (פתחים 78–84). פתחים 78–83 בנו את המבנה: רישום עם תולדות (פתח 78); יום הדין הגדול (פתח 79); שורש מ״ה וב״ן של כל הקלקולים והתיקונים דרך הידיעה (פתח 80); ההבחנה בין הסדר הנעלם לגלוי, שבה ההעלם הוא המנגנון המוליד את הבחירה (פתח 81); הצדקת הדין בכלכלת הנשמות דרך השורש הנעלם (פתח 82); ו*חלקי מ״ה וב״ן שאינם ניכרים* בהנהגה (פתח 83). פתח 83 אמר שההרכב אינו נראה בהנהגה הגלויה. פתח 84 חותם את היחידה בהשלמת הטענה הזאת במשלים ההכרחי שלה. ההרכב נעלם, אבל אינו לבטלה. אדרבה, הצירופים המיוחדים של מ״ה עם ב״ן בכל פרצוף נותנים בפרצופים איכויות גדולות, אלא שהאיכויות האלה נעלמות בהם. שני חלקים. (חלק א׳) ההנחה. האופן שבו מ״ה מתחבר עם ב״ן בכל פרצוף, לפי הסידור המיוחד (פתח 81), אי אפשר שלא ישאיר סימן בפרצופים עצמם. האפשרות המבנית האחרת, שהסידור המיוחד יהיה רק מדרגה כללית אחת נסתרת למעלה, שממנה יוצאת האצילות כולה כתוצר אחד, נדחית: כך היה רישא דלא אתידע רק מדרגה ממוצעת, ולא דבר שיש לו ביטוי בכל פרצוף בפני עצמו. כיוון שכל פרצוף בנוי בעצמו מצירופים מיוחדים, הצירופים מוכרחים להשפיע על הפרצופים עצמם. (חלק ב׳) המסקנה. לפעולת כל פרצוף יש שתי בחינות: (1) איך מ״ה וב״ן מצטרפים בו (נעלמת); (2) איך הוא פועל כפרצוף באצילות (גלויה). סדר ההנהגה, מה שאנו רואים, מבוסס על הצורה המשותפת (השוואה אחת) שכל הפרצופים כבר שותפים לה אחרי תהליך הבירור: כל פרצוף בנוי לפי אותו מבנה של צורת האדם (בקריאה שבסוגריים, שכל פרצוף בנוי מתרי״ג איברים). רק מה ש*מתאים* לצורה המשותפת הזאת נראה; השאר, שהוא מבדיל ומקורו בסידור המיוחד של השורש העליון, נעלם בתוך הפרצוף. הפתח משלים את היחידה בהראותו ש*ההבחנה בין נעלם לגלוי פועלת בתוך כל פרצוף*, ולא רק בין האצילות לשורשה העליון: כל פרצוף נושא גם את הנהגתו החיצונית הגלויה וגם את איכויות הרכבו הפנימיות הנעלמות.
מושגים שהוא מציג
- שתי בחינות בכל פרצוף
- בחינות נסתרות בפרצוף
- הצורה המשותפת של אצילות
- השוואה אחת
- השערה שנדחתה: מדרגה נפרדת למעלה
- ההרכבה משפיעה על כל פרצוף
- תרי״ג האיברים של כל פרצוף
- בפרצוף הפנימי נסתר והחיצון נגלה
- הסדר בא אחרי הבירור, לא בשעתו
מושגים שהוא מפתח
- סדר ההנהגה הנסתר
- סדר ההנהגה הנגלה: אצילות
- הסידור המיוחד של מ״ה וב״ן
- חיבורי מ״ה וב״ן: שורש כל התיקונים
- תולדות ההרכבה אינן נראות
- הפרצופים שווים בהנהגה
- יותר חלקים, יותר עמל, אותה תוצאה
- אצילות: סדר הנהגה אחד
- שני סדרים: נגלה ונסתר
- שורש ההנהגה הנסתרת
- שליטת ההעלם
- הידיעה נסתרת לשם הבחירה
- בירורים
- מ״ה
- ב״ן
- שבירת הכלים
- תיקון
- הספירות
- אצילות
- פרצוף
- השגחה
- יחוד
מהלכים שהוא מקדם
- סדר ההנהגה הנסתר מורחב עתה אל תוך כל פרצוף בפני עצמו: ההעלם אינו עוד רק הסידור העליון של מ״ה וב״ן (פתח 81) ואי־ניכרות ההרכב בהנהגה (פתח 83); הוא נמצא בחיוב בתוך כל פרצוף כשכבה של איכויות נעלמות (איכויות גדולות) שהצירופים המיוחדים מפקידים בו בפועל
- סדר ההנהגה הנגלה: אצילות אופיו של הסדר הגלוי מתחדד עתה: היותו נראה עובר אך ורק דרך הצורה המשותפת (השוואה אחת) שכל הפרצופים שותפים לה אחרי הבירור; רק מה ש*מתאים לצורה המשותפת הזאת* נראה, והשאר נעלם בפנים
- הסידור המיוחד של מ״ה וב״ן מקבל עתה צורה מעשית במדרגת האיכויות של הפרצוף היחיד: הסידור המיוחד של פתח 81 הוא ש*נותן לפרצוף את איכויותיו החשובות הנעלמות*; בלי האיכויות הפנימיות האלה, הסידור המיוחד היה מיותר
- תולדות ההרכבה אינן נראות הטענה של פתח 83 מורחבת עתה עם המשלים המוליד שלה: ההרכב אינו נראה, אבל אינו נעדר ואינו בטל; הוא נותן איכויות נעלמות, ממשיות ופועלות בתוך הפרצוף, אף שאי אפשר לקרוא אותן מתוך הנהגתו
- פרצוף הפרצוף מתואר עתה כבעל שתי בחינות: (1) הבחינה הפנימית: איך מ״ה וב״ן מצטרפים בו (נעלמת); (2) הבחינה החיצונית: איך הוא פועל כפרצוף באצילות (גלויה). שתי הבחינות ממשיות; השנייה היא הניתנת לקריאה
- שליטת ההעלם ההעלם נראה עתה כ*פנימי* לכל פרצוף, ולא רק כתכונה מבנית של הסדר; אותו שלטון העלם המנהיג את השורש העליון (פתח 81) מנהיג את פנים כל פרצוף ופרצוף
- אצילות: סדר הנהגה אחד מעמדה של האצילות כ*סדר אחד* מעוגן עתה ב*צורה המשותפת*: הסדר אחד משום שכל פרצוף בנוי לפי אותה צורה; זה מה שנותן לאצילות את אחידותה