שער 75 מתוך 138 · פרצוף עתיק

הזכר והנקבה שבעתיק הם גוף אחד ממש.

תפקידו בספר

הפתח השני ביחידה פרצוף עתיק (פתחים 74–77). פתח 74 הציג את עתיק כמלכות דאדם קדמון המתלבשת באצילות, המקבלת עליה מ״ה וב״ן כתיקונים הנותנים לה את הכוח להנהיג את האצילות. פתח 75 מתמקד עתה במבנה הפנימי של עתיק ומשמיע טענה מדויקת: הזכר והנקבה שבעתיק הם גוף אחד ממש. שני חלקים. (חלק א׳) עתיק = הפרצוף הבנוי ממ״ה וב״ן; הזכר = מ״ה, הנקבה = ב״ן. הכלל הוא שבחינות הזכר באות תמיד ממ״ה ובחינות הנקבה מב״ן; בפרצופים התחתונים, שבהם הזכר והנקבה הם פרצופים נפרדים, כל אחד מקבל את הבחינה שכנגדו מחברו (ולכן אפילו בפרצופים הזכרים יש ב״ן ובפרצופים הנקבות יש מ״ה, שכן הזכר קיבל את הב״ן שלו מן הנקבה, וכן להפך); אבל במדרגת עתיק, ששניהם עומדים יחד בגוף אחד, אין צורך בערבוב כזה, והשניים מתחלקים בבירור בתוך הפרצוף האחד: מ״ה כזכר, ב״ן כנקבה. (חלק ב׳) איך השניים מסודרים. כוח השלמות גדול כל כך בעתיק, עד שהזכר והנקבה עומדים בלי שום הפסק ביניהם, רק שתי בחינות המחוברות בגוף אחד. אי אפשר לציין להם ימין ושמאל, כמו באריך אנפין, שבו הזכר בימין והנקבה בשמאל. ההשוואה המפורשת הראשונה: עליונותו של עתיק על אריך אנפין בציר החיבור. התיאור של "פנים ואחור" שעשוי להופיע בפתחים הבאים אינו מקומי במובן של אריך אנפין; אלא הם כשני דברים פשוטים המחוברים לגוף אחד, ששניהם נמצאים בכל מקום, ו"הנקבה מאחור" הוא תיאור של יחס ולא של מקום.

מושגים שהוא מציג

• עתיק: דו־נון בגוף אחד
• עתיק: מ״ה זכר וב״ן נקבה, חלוקה נקייה
• מ״ה וב״ן מעורבים בפרצופים נפרדים
• בעתיק אין הפסק בין זכר לנקבה
• מעלת עתיק על אריך אנפין בענין החיבור
• בעתיק פנים ואחור אינם במקום
• בעתיק הנקבה מאחורי הזכר באופן יחסי

מושגים שהוא מפתח

• עתיק יומין
• עתיק: הפרצוף הראשון של אצילות
• עתיק כמלכות של אדם קדמון
• תיקונים לצורך ההנהגה
• מ״ה
• ב״ן
• דו־נון: עיקרון הזכר והנקבה
• המשפיע: עיקרון הפועל
• המקבל
• פרצוף
• אריך אנפין
• מדרגות החיבור בין הפרצופים
• עיקרון: החיבור הוא השלמות
• שלמות
• אצילות
• אדם קדמון
• תיקון
• הספירות
• השפעה

מהלכים שהוא מקדם

• עתיק יומין המבנה הפנימי מתברר: הזכר והנקבה הם מ״ה וב״ן בהתאמה, מחוברים כגוף אחד ממש
• מ״ה עולה מ"אחד מתיקוני עתיק" (פתח 74) ל"בחינת הזכר שבעתיק" (פתח 75); וגם: העיקרון "הזכר תמיד ממ״ה" נאמר עתה ככלל החל על כל הפרצופים
• ב״ן עולה מ"התיקון האחר מתיקוני עתיק" (פתח 74) ל"בחינת הנקבה שבעתיק" (פתח 75); והעיקרון המקביל "הנקבה תמיד מב״ן" ככלל
• דו־נון: עיקרון הזכר והנקבה עתיק מדגים עתה את הדרגה הגבוהה ביותר האפשרית של איחוד פנימי בין זכר לנקבה, בהמשך להדרגה שנקבעה בפתח 73 ¶8
• מדרגות החיבור בין הפרצופים ההדרגה של פתח 73 נבחנת לראשונה בפירוט: הזכר והנקבה שבעתיק, הנמצאים בכל מקום באותו פרצוף, מפותחים עתה כתיאור מבני של המדרגה העליונה
• עיקרון: החיבור הוא השלמות מיושם: האיחוד כגוף אחד ממש בעתיק הוא הביטוי המעשי של השלמות במדרגה זו; "אין הפסק ביניהם" פירושו שהרע אינו יכול לפעול
• אריך אנפין זוג ההשוואה הראשון: מבנה הימין והשמאל של אריך אנפין מועמד מול מבנה עתיק, שאין בו ציון מקום כלל
• תיקון מ״ה וב״ן כתיקונים (פתח 74) מראים עתה את פירותיהם: הם בדיוק מה שמאפשר לעתיק להיות פרצוף אחד שהזכר והנקבה משולבים בו לגמרי

לקריאת הביאור המלא, פסקה אחר פסקה (באנגלית)