קל״ח פתחי חכמה

שער 73 מתוך 138 · הפרצופים

דרגות שונות של חיבור זכר ונקבה בפרצופים השונים

בשורה אחת

הפרצופים מסודרים לפי מידת האיחוד העצמי של הזכר והנקבה: מ*הגוף האחד* של עתיק יומין שלמעלה, דרך הזיווגים הנפרדים יותר של א״א, או״א וזו״ן במדרגות הפועלות.

תפקידו בספר

חותם את יחידת הפרצופים (פתחים 70–73). פתח 70 הגדיר את הפרצוף; פתח 71 קבע את ההקבלה הגמורה לצורת האדם; פתח 72 הציג את ההבחנה בין זכר לנקבה ומיקם את ההבדל הממשי ביסודות. פתח 73 מוסיף עתה ציר שני: איחוד הזכר והנקבה אינו נמצא באותה מידה בכל פרצוף; יש הדרגה של חיבור, וההדרגה הזאת היא שמצביעה על המקום שבו עבודת האדם פועלת באמת. שני חלקים. (חלק א׳) חיבור הזכר והנקבה הוא השלמות; בזיווגם נמשכת ההשפעה. טעם א׳: הזכר = חסד, הנקבה = דין; החיבור מביא המתקה (החסד ממתיק את הדינים הקשים). טעם ב׳: הזכר = משפיע, הנקבה = מקבל; כל תפקידו של הרע הוא להפריד את המקבל מן המקור, ולכן כשהם מחוברים, הרי זה משום שהרע אינו יכול להפרידם, ולכן החיבור הוא השלמות. זיווג גדול יותר ← השפעה גדולה יותר. (חלק ב׳) הדרגת החיבור. במקום שהאיחוד עצמי, אין צריך עבודה מלמטה; במקום שהאיחוד נפסק או בא לסירוגין, צריך עבודה. הסדר: עתיק יומין, הזכר והנקבה שניהם בכל מקום באותו פרצוף, חיבור גמור. אריך אנפין, הזכר בימין והנקבה בשמאל, אך עדיין פרצוף אחד. אבא ואמא, שני פרצופים, אך יוצאים כאחד ושורים כאחד (בתמידות). זעיר אנפין ונוקבא (= תפארת ומלכות), שני פרצופים נפרדים, וזיווגם אינו תמידי. לכן עיקר עבודת האדם הוא לגרום לחיבור תפארת ומלכות. וכל מה שהם רחוקים יותר זה מזה, יש יותר "חסרון שלמות", וצריך יותר עבודה מן התחתונים.

מושגים שהוא מציג

מושגים שהוא מפתח

מהלכים שהוא מקדם

לקריאת הביאור המלא, פסקה אחר פסקה (באנגלית)