שער 71 מתוך 138 · הפרצופים

ההקבלה הגמורה בין סדר הפרצוף לצורת האדם

תפקידו בספר

מרחיב את הגדרת הפרצוף שבפתח 70 בטענה חזקה יותר: ההקבלה בין סדר הפרצוף לצורת האדם היא גמורה, ובשני הכיוונים. חלק א׳: כל בחינה בפרצופים (המידות, הקשרים וההנהגה שבפתח 70) מקבילה בדיוק לאיברים ולאברי הפנים שבגוף האדם, וגם כל בחינה בטבע האדם (המזג, האופי, המזגים) מושרשת למעלה. היסוד שמתחת לכול הוא השפע הנמשך מן האורות, המקיים את כל עבודת האדם ומנהיג את השראת המדרגות העליונות בתחתונות. חלק ב׳: מציג את דרך הידיעה הפועלת בשני הכיוונים, "ומבשרי אחזה אלוה" (איוב יט, כו), ואת כלל הדרך: מתחילים במה שנופל תחת בחינתנו (התחתון), ומשם עולים אל המקור (העליון). והוא מבהיר דבר מכריע: ההתפרטות לפרטים שייכת לפרצופים, ולא לספירות עצמן.

מושגים שהוא מציג

• התאמה גמורה בין הפרצוף לאדם
• "מבשרי אחזה אלו־ה"
• שפע
• מזגים
• השראה
• ההבחנה היא בפרצוף, לא בספירה

מושגים שהוא מפתח

• פרצוף
• הגדרת פרצוף: תרי״ג חלקים
• דמות אדם
• אדם קדמון
• הספירות
• תרי״ג חלקים בכל פרצוף
• מידת העובי
• שיעור קומה
• כונניות: פעולת השעון
• הנהגת הלב המבין
• זיווג של בנין
• האורות

מהלכים שהוא מקדם

• פרצוף נקבעת הקבלה גמורה לצורת האדם, ממש כסדר איברי הגוף
• הגדרת פרצוף: תרי״ג חלקים מורחב: כל פרט (המידות, הקשרים, כל הבחינות) משקף תכונה מסוימת של צורת האדם
• דמות אדם מורחב מתבנית מבנית (פתח 12) לעיקרון של ידיעה הפועל בשני הכיוונים
• אדם קדמון במשתמע: דמות אדם פועלת עתה כבסיס לכל ידיעה על האורות
• הספירות מתחדד: הספירה היא האור הפשוט; ההתפרטות לפרטים שייכת לפרצוף
• האורות מתחדד: השפע הנמשך מן האורות מקיים את עבודת האדם ואת ההשראה
• התאמה גמורה בין הפרצוף לאדם מוצג לראשונה: ההקבלה היא ממש, לא רופפת ולא על דרך משל
• "מבשרי אחזה אלו־ה" מוצג לראשונה: איוב יט, כו ככלל הידיעה המנחה את כל החקירה שלאחר מכן
• שפע מוצג לראשונה: השפע הנמשך מן האורות, היסוד שמתחת לכול, המקיים את עבודת האדם
• מזגים מוצג לראשונה: "מזגי" היסודות (המזג, האופי), שכולם מושרשים למעלה
• השראה מוצג לראשונה: השראת המדרגות העליונות בתחתונות, המונהגת על ידי השפע
• ההבחנה היא בפרצוף, לא בספירה מוצג לראשונה: הפרטים שייכים לפרצופים, לא לספירות עצמן

לקריאת הביאור המלא, פסקה אחר פסקה (באנגלית)