קל״ח פתחי חכמה

שער 70 מתוך 138 · הפרצופים

פרצוף – אופן הנהגה שלם בן תרי״ג חלקים

בשורה אחת

פרצוף הוא אור אחד המתפרט לתרי״ג חלקים בסדר אחד. שלושה מאפיינים במבנהו: מידת העובי, מידת הקומה ו*הקשר בדמות אדם*. הכונניות, מנגנון השעון הקוסמי, משלבת את הפרצופים זה בזה.

תפקידו בספר

פותח את היחידה החדשה הפרצופים (פתחים 70–73). הפתח הפותח את היחידה מגדיר מה הוא פרצוף, על יסוד ההבדל הראשוני שבין ספירה לפרצוף בפתח 17 ועל יסוד דמות אדם שבפתח 12. שני חלקים. (חלק א׳) הגדרת הפרצוף: אור אחד מתפשט ו*מתגלה* בכל פרטיו בסדר אחד, פנימיים וחיצוניים, עליונים ותחתונים; כולם קשורים בסדר אחד, מחוברים זה בזה, ומתנהגים על פי הנהגה אחת כללית, כל אחד לפי תפקידו. פנימי וחיצוני = "מידת העובי" (העובי/הרוחב: איך דברים מתלבשים זה בתוך זה, למשל חכמה-בינה-דעת בתוך חסד-גבורה-תפארת בתוך נצח-הוד-יסוד). עליון ותחתון = "מידת הקומה" (שיעור הקומה: קרבה לשורש לעומת התפשטות לעולם התחתון). "קשורים בסדר אחד" = דמות אדם (פתח 12). המנגנון: הכונניות ("כשעון שגלגליו נפגשים, וגלגל קטן אחד מניע גלגלים גדולים רבים", דעת תבונות עמ׳ 101). "מחוברים זה בזה" = כשמדרגה אחת מתעוררת, מתעוררת גם המדרגה הקשורה בה; הרוח סובבת בכל הגוף (פתח 34, חלק ב׳). "הנהגה אחת כללית" = הלב (תפארת, האמצע), המנהיג בדמו וברוחו את כל האיברים, כל אחד לפי טבעו. ההנהגה יוצאת מן ה"לב המבין", המקום שבו בינה, תפארת ומלכות מחוברות יחד. (חלק ב׳) תרי״ג החלקים. כדי להיות פרצוף, הספירה צריכה להתפרט לפרטים, ומספרם הכולל = תרי״ג. זה חלק מהותי מדמות אדם (שחושב בשכל העליון לפי האופי הנדרש לעולם). כל חלק בנוי בתורו מפרטים קטנים יותר (כפי שצריך לשלמותו הגמורה).

מושגים שהוא מציג

מושגים שהוא מפתח

מהלכים שהוא מקדם

לקריאת הביאור המלא, פסקה אחר פסקה (באנגלית)