שער 45 מתוך 138 · עולם הנקודים

הרע נשרש בסוף הכלי, ולכן כשהגיע האור לשם נשבר הכלי

בשורה אחת

שורש הרע הוא בסוף הכלי, המלכות, רגלי האצילות. כשהגיע האור למקום הסוף הזה, הכלי לא יכול עוד להכיל אותו: אז אירעה השבירה.

תפקידו בספר

מפרט היכן בתוך הכלי נמצא שורש הרע: בחלקים התחתונים. שני חלקים: (חלק א) רק בחלקים התחתונים של כל מדרגה יכול להימצא שורש לרע, מפני שחלקי המדרגה ערוכים בסולם (מינים פרטיים של סוג כללי), והפעולה האחרונה שבכולם היא הוצאת הרע (הנמוכה במעלה; שליטה והנהגה פחותות משל האחרים). (חלק ב) סדר המאורעות: האור הכללי נכנס תחילה, הראוי למונח הכללי (האצילות עם שלושת לבושיה, כל הנקודים). האור התפשט בהדרגה והגיע לחלקים התחתונים של הכלים. כל זמן שהאור היה עדיין יורד, המלכים מלכו (בראשית לו, לא ואילך: 'ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל'). רק כשהגיעו האורות למדרגה התחתונה, ששם היה השורש הזה, אירעה השבירה. אז יצאו אפילו מן החלקים העליונים (ביאור 'הנעלם למעלה' של פתח 41: האור הסתלק מחמת הבחינה שבמדרגה התחתונה). החלקים התחתונים = הלבושים, הנחשבים לרגלי האצילות. הפניה לפתח 31: אף על פי שהגוף עצמו הוא מערכת שלמה של עשר ספירות, כשמצרפים אליו את לבושיו, הגוף הוא כתשע ספירות, והלבוש עומד כמלכות שלהן, הספירה העשירית. הלבושים כמלכות וכרגליים הם המיקום המבני של שורש הרע. הטענה האחרונה: המחשבה גזרה, מאחר שהאור לא יכול היה להתחבר עם הכלי מחמת הבחינה הזאת שבכלי, שמוטב להניח לכלי לעשות כל מה שבכוחו, ואחר כך ייכנס האור לקשר שלם.

מושגים שהוא מציג

מושגים שהוא מפתח

מהלכים שהוא מקדם

לקריאת הביאור המלא, פסקה אחר פסקה (באנגלית)