שער 38 מתוך 138 · עולם הנקודים

הקשר של בריאה, יצירה ועשיה עם האצילות

בשורה אחת

אבי״ע, אצילות, בריאה, יצירה, עשיה, הם עולם אחד עם שלושה לבושים. אמא, זעיר אנפין (ז״א) ונוקבא מקננים בהם כצורתם המבנית של שלושת העולמות התחתונים.

תפקידו בספר

קודם שהוא ממשיך לפרטי הנקודים (פתחים 39 ואילך), הרמח״ל צריך להבהיר תחילה מה הם באמת אצילות, בריאה, יצירה ועשיה (אבי״ע) יחד. שני חלקים: (חלק א) הארבעה הם עולם אחד עם שלושה לבושים: האצילות היא הגוף, ובי״ע הם לבושיו. הם אינם סולם היררכי של ארבעה עולמות (שכל אחד מהם הוא דמות מוקטנת שלמה של העולם שמעליו), כמו מדרגות הראיה, השמיעה והריח של א״ק. הראיה: הבריאה מוציאה נשמות, היצירה מוציאה מלאכים, העשיה מוציאה נמצאים גשמיים; לכל אחד פעולה משלו שאין לאחרים. לכן הם מערכת אחת בעלת סיבות רבות (העולמות) המוציאה נבראים נפרדים, ולא דבר אחד היורד מדרגה אחר מדרגה. מביא את תיקוני זוהר תיקון ו, כג ע״א (אמא מקננת בבריאה, זעיר ביצירה, שכינה בעשיה; ראה עץ חיים, שער סדר אבי״ע), המאשר שאמא, זעיר ונוקבא הם כל אחד דבר בפני עצמו, בעל פעולה משלו, אף שהם יוצאים זה מזה בהשתלשלות. וכן בנשמה: נשמה לנשמה, נשמה, רוח ונפש באות ממש מאצילות, בריאה, יצירה ועשיה, ולכל אחת פעולה משלה (הנפש מקיימת את הגוף על ידי הכבד; הרוח עולה ויורדת ומעוררת רגשות; הנשמה שופטת את מחשבות השכל שבמוח). (חלק ב) משל בי״ע כלבושים. הלבושים מכסים את הגוף השלם אחרי שנשלם; הם אינם מוסיפים לו בחינות. כל הזיווגים והשלמת ההנהגה נעשים באצילות לבדה; בי״ע הם רק מסכים מעלימים המלבישים אותה לצורך המדרגות התחתונות ('כנפי השכינה', כבזוהר). אבל כל לבוש, כשבוחנים אותו לעצמו, הוא 'אור גדול בפני עצמו, הכולל עיקרים חשובים רבים': לפעמים טפל לאצילות, ולפעמים עיקר בפני עצמו (כשאינו טפל). כשנבחנים עם האצילות: לבושים. כשנבחנים לפי פעולותיהם: עולמות בפני עצמם.

מושגים שהוא מציג

מושגים שהוא מפתח

מהלכים שהוא מקדם

לקריאת הביאור המלא, פסקה אחר פסקה (באנגלית)