שער 38 מתוך 138 · עולם הנקודים
הקשר של בריאה, יצירה ועשיה עם האצילות
בשורה אחת
אבי״ע, אצילות, בריאה, יצירה, עשיה, הם עולם אחד עם שלושה לבושים. אמא, זעיר אנפין (ז״א) ונוקבא מקננים בהם כצורתם המבנית של שלושת העולמות התחתונים.
תפקידו בספר
קודם שהוא ממשיך לפרטי הנקודים (פתחים 39 ואילך), הרמח״ל צריך להבהיר תחילה מה הם באמת אצילות, בריאה, יצירה ועשיה (אבי״ע) יחד. שני חלקים: (חלק א) הארבעה הם עולם אחד עם שלושה לבושים: האצילות היא הגוף, ובי״ע הם לבושיו. הם אינם סולם היררכי של ארבעה עולמות (שכל אחד מהם הוא דמות מוקטנת שלמה של העולם שמעליו), כמו מדרגות הראיה, השמיעה והריח של א״ק. הראיה: הבריאה מוציאה נשמות, היצירה מוציאה מלאכים, העשיה מוציאה נמצאים גשמיים; לכל אחד פעולה משלו שאין לאחרים. לכן הם מערכת אחת בעלת סיבות רבות (העולמות) המוציאה נבראים נפרדים, ולא דבר אחד היורד מדרגה אחר מדרגה. מביא את תיקוני זוהר תיקון ו, כג ע״א (אמא מקננת בבריאה, זעיר ביצירה, שכינה בעשיה; ראה עץ חיים, שער סדר אבי״ע), המאשר שאמא, זעיר ונוקבא הם כל אחד דבר בפני עצמו, בעל פעולה משלו, אף שהם יוצאים זה מזה בהשתלשלות. וכן בנשמה: נשמה לנשמה, נשמה, רוח ונפש באות ממש מאצילות, בריאה, יצירה ועשיה, ולכל אחת פעולה משלה (הנפש מקיימת את הגוף על ידי הכבד; הרוח עולה ויורדת ומעוררת רגשות; הנשמה שופטת את מחשבות השכל שבמוח). (חלק ב) משל בי״ע כלבושים. הלבושים מכסים את הגוף השלם אחרי שנשלם; הם אינם מוסיפים לו בחינות. כל הזיווגים והשלמת ההנהגה נעשים באצילות לבדה; בי״ע הם רק מסכים מעלימים המלבישים אותה לצורך המדרגות התחתונות ('כנפי השכינה', כבזוהר). אבל כל לבוש, כשבוחנים אותו לעצמו, הוא 'אור גדול בפני עצמו, הכולל עיקרים חשובים רבים': לפעמים טפל לאצילות, ולפעמים עיקר בפני עצמו (כשאינו טפל). כשנבחנים עם האצילות: לבושים. כשנבחנים לפי פעולותיהם: עולמות בפני עצמם.
מושגים שהוא מציג
- עולם אחד, שלושה לבושים
- נמצאים נפרדים
- אמא, זעיר אנפין ונוקבא זה בתוך זה
- הלבושים כמסכים המסתירים
- בחינה טפלה לעומת בחינה עצמאית
מושגים שהוא מפתח
- אצילות
- בריאה
- יצירה
- עשיה
- נרנח״י
- דמות אדם
- פרצוף אמא
- זעיר אנפין
- נוקבא
- שכינה
- זיווג
- הספירות
מהלכים שהוא מקדם
- עולם אחד, שלושה לבושים מוצג לראשונה: מגדיר את אבי״ע כמבנה אחד של גוף ולבושיו
- נמצאים נפרדים מוצגים לראשונה: נשמות, מלאכים וחומר כ'נבראים נפרדים' (ולא דבר אחד היורד)
- אמא, זעיר אנפין ונוקבא זה בתוך זה מוצג לראשונה: אמא בבריאה, זעיר ביצירה, שכינה בעשיה
- הלבושים כמסכים המסתירים מוצגים לראשונה: בי״ע מעלימים את האצילות ומלבישים אותה לצורך הירידה
- בחינה טפלה לעומת בחינה עצמאית מוצג לראשונה: אותו לבוש לפעמים טפל ולפעמים עיקר
- זיווג מפותח: כל הזיווגים נעשים באצילות לבדה; בי״ע הם מסכים