קל״ח פתחי חכמה

שער 36 מתוך 138 · עולם הנקודים

עולם הנקודים

בשורה אחת

הנקודים הם עולם התוהו, מצב האצילות שלא נשלם, שיצא קודם שהמבנים הקוסמיים נתאחדו. שבירת הכלים מתרחשת כאן.

תפקידו בספר

פותח את כל יחידת עולם הנקודים (פתחים 36–50). מגדיר את הנקודים כעולם התוהו, מצב האצילות שלא נשלם, שיצא קודם שנשלמה צורת האצילות. שני חלקים: (חלק א) הגדרה: הנקודים = הזמן שבו האצילות וכל ענפיה (בריאה, יצירה, עשיה) היו הולכים ונעשים. נרנח״י שבאדם מכוונות כנגד אצילות/בריאה/יצירה/עשיה. אין סוף אינו פועל בכוח בלתי מוגבל ברגע אחד, אלא כאומן העובד בשלבים. (חלק ב) משל: עץ בידי אומן, תחילה גולם, והיופי נראה רק כשהכלי נשלם. ועיקר הדבר: הנקודים אינם מדרגה בסולם המוביל אל האצילות. הנקודים לא נתקיימו; במקומם עומדת האצילות בפועל. הנקודים מכוונים כנגד הזיקין והניצוצין שבאדרא זוטא רצב ע״ב ובזוהר ח״ב רנד ע״ב: החלקים שנבדלו והושלכו מדמות אדם. תכליתם: להוציא את הרע. כשההעלם הגיע למדרגה שבה יכול הרע לצאת, מה שעמד מוכן להוציא רע סולק מדמות אדם, הבזיק, שלט זמן קצר, וכבה. המחשבה זרקה ניצוצין לש״ך עיבר (320 צדדים) = כללות המלכים (הכלים שנשברו). שלוש הראשונות (כח״ב) לא הספיקו לשבע התחתונות; והשבע התחתונות לא יכלו להתקיים. מכין את הקרקע ל'נחש' כרע שמחוץ לאדם (בתחילה היה מעורב בתוכו, כדי שיוכל להיכנס בשעת החטא); הצורה הבלתי שלמה היא החסרון שנבנה בכוונה, כדי שבסוף יהיה אפשר להרוויח תיקון קבוע. הערת שוליים: השם נקודים בא מבראשית לא, י (עקודים, נקודים וברודים בצאן יעקב).

מושגים שהוא מציג

מושגים שהוא מפתח

מהלכים שהוא מקדם

לקריאת הביאור המלא, פסקה אחר פסקה (באנגלית)