שער 33 מתוך 138 · אדם קדמון

ענפי אדם קדמון מגלים את דמות אדם בהדרגה.

תפקידו בספר

מפרט כיצד ע״ב, ס״ג, מ״ה וב״ן מתגלים מאדם קדמון. ע״ב = החכמה של א״ק (נעלמת); אורו יוצא דרך שערות הראש (משחק המילים שֵׂעָר / שַׁעַר / שִׁעֵר). ס״ג = בינה; מגלה את הנעלם בע״ב; האצלה זו היא האצילות. האור הפנימי והאור המקיף מתחילים רחוקים זה מזה, ומתקרבים מעט מעט על ידי ההעלמות של קו המדה זה אחר זה (פתח 30), עד שהם מגיעים לפה, ושם נעשה כלי (שורש עולם הנקודים, רמז מקדים לפתחים 36 ואילך). דמות אדם נשרשת כראוי במ״ה וב״ן. אורות העיניים באים אחרי הפה (הדרגה נוספת לקראת האצילות). עץ חיים, שער אח״פ פרק א, ושער טנת״א פרק א: הכינויים 'אוזן' ו'עיניים' באדם קדמון הם דרך משל, 'לשבר את האוזן'. הפעם הראשונה שנזכרת במפורש ההסתלקות (הסתלקות האור), שורש כל עבודת האדם.

מושגים שהוא מציג

• שערות
• הסתלקות
• אורות הפה
• אורות העיניים

מושגים שהוא מפתח

• אדם קדמון
• מילוי ע״ב
• מילוי ס״ג
• מילוי מ״ה
• מילוי ב״ן
• מידת החכמה
• מידת הבינה
• דמות אדם
• אור פנימי
• אור מקיף
• קו המידה
• כלי
• השתלשלות
• ההארה הראשונה
• ההארה השנייה
• נקבים

מהלכים שהוא מקדם

• אדם קדמון מקבל את השלשלת שבה ענפיו מגלים את דמות אדם: ע״ב דרך השערות, ס״ג = אצילות, מ״ה וב״ן בפה
• מילוי ע״ב = החכמה של אדם קדמון; נעלם; יוצא דרך שערות הראש
• מילוי ס״ג = בינה; מגלה מה שנעלם בע״ב; האצלת האצילות
• מילוי מ״ה מזוהה עתה כמקום שבו נשרשת דמות אדם (אצילות); מתגלה בפה
• מילוי ב״ן מתחבר עם מ״ה באצילות; יחד הם דמות אדם בדרגת האצילות
• מידת החכמה טבע החכמה להיות נעלמת; ע״ב = החכמה של א״ק
• מידת הבינה טבע הבינה לגלות את הנעלם בחכמה; ס״ג = בינה
• שערות מוצגות לראשונה: שערות הראש כהארה השנייה של ע״ב; משחק המילים שֵׂעָר / שַׁעַר / שִׁעֵר
• הסתלקות מוצגת לראשונה: הסתלקות האור; שורש כל עבודת האדם
• אורות הפה מוצגים לראשונה: שם נעשה הכלי (שורש הנקודים)
• אורות העיניים מוצגים לראשונה: באים אחרי הפה; מכילים את הכלי בפרטות (מ״ה וב״ן)

לקריאת הביאור המלא, פסקה אחר פסקה (באנגלית)