שער 29 מתוך 138 · הצמצום והקו

הקו מאיר בתוך הספירות על ידי לבוש.

תפקידו בספר

מפרט את מבנה כל ספירה ברמה הדקה ביותר. (1) כל ספירה היא חלק מן הרשימו (שהוא כללות כל מה שבא אחר כך). (2) בתוך כל ספירה נמצאת הפנימיות שלה, שהיא נשמת הכלי. (3) ובתוכה נמצאת נשמה לנשמות, הוא הקו עצמו, השווה בכל המדרגות (זוהר כי תצא רפא ע״א: 'אינו משתנה בשום מקום'). (4) הלבוש המבדיל בין פרצוף לפרצוף הוא המוחין (כוחות השכל): ההבדל אינו בקו אלא בלבושו. הפרק מיישב קושיה יסודית: כיצד יכולים הפרצופים להיות שונים זה מזה, אם אין סוף אינו משתנה? התשובה: הקו אינו משתנה; הלבושים (המוחין) שונים לפי טבעו של כל פרצוף. הפרק מגבש את תמונת שלוש הבחינות של כל ספירה: (1) כלי: החוקים שאחרי העלם השלמות; (2) מוחין: לבוש הקו; (3) אור פנימי ואור מקיף: נוכחות אין סוף מכל צד. הפעם הראשונה שקל״ח מזכיר במפורש את הקליפות.

מושגים שהוא מציג

• פנימיות
• מוחין
• לבוש
• יחוד
• קליפות

מושגים שהוא מפתח

• קו
• רשימו
• הספירות
• פרצוף
• אין סוף
• כלי
• אור פנימי
• אור מקיף

מהלכים שהוא מקדם

• קו נקבע כבלתי משתנה: שווה בכל המדרגות, ואינו משתנה; רק הלבוש (המוחין) משתנה
• הספירות מקבלות את מבנה שלוש הבחינות: כלי, מוחין, ואור פנימי ומקיף
• פרצוף הפרצופים נבדלים זה מזה במוחין שלהם (כוחות השכל), שהם הלבושים של הקו, ולא בקו עצמו
• פנימיות מוצגת לראשונה: הפנימיות של כל ספירה; נשמת הכלי
• מוחין מוצגים לראשונה: כוחות השכל; לבוש הקו בכל פרצוף
• לבוש מוצג לראשונה: הלבוש שבין הנשמה לגוף; הוא שמאפשר לקו לפעול באופן שונה בפרצופים שונים
• יחוד מוצגת לראשונה: הנהגת היחוד; אחד משני שורשי ההנהגה (יחד עם השכר והעונש)
• קליפות מוצגות לראשונה: הקליפות, תחום הטומאה (רמז מקדים); מובאת תורת הזוהר על לבוש הנחושת

לקריאת הביאור המלא, פסקה אחר פסקה (באנגלית)