שער 26 מתוך 138 · הצמצום והקו
פרטי הרשימו שמילא את החלל.
בשורה אחת
אחרי הצמצום המקום המצומצם אינו ריק מצד עצמו: יש בו הרשימו, רושם האור הפשוט הראשון, ועליו תפעל כל ההתהוות שלאחר מכן.
תפקידו בספר
מפתח את הרשימו בפרטות. הרשימו הוא מלכות דאין סוף, הקשר של כל המלכויות הפרטיות של תשע הספירות העליונות (שנסתלקו), והוא משמש מקום כל הנמצא, החלל של כל הנמצא. הפרק פורש את המשל: כשם שהמלכות למטה היא גם המקום (נותנת לעולמות התחתונים מקום להימצא) וגם השורש (כוללת את המלכות הפרטית של כל ספירה), כך הרשימו למעלה הוא גם מקום וגם שורש. הפרק מבהיר באיזה מובן מדויק החלל 'ריק': לא ריק מאור כפשוטו (הרשימו ממלא אותו כאוויר), אלא ריק ביחס לאין סוף: חסרה בו השלמות הבלתי מוגבלת שהייתה שם קודם, והוא ממתין לקו שירד 'וימלא את החלל' בספירות אדם קדמון (עץ חיים א, ד). מפנה לפתח 5 (היראות מרצון) ולפתח 24 (מעשה הצמצום).
מושגים שהוא מציג
- החלל הפנוי
- מלכות של אין סוף
- מקום המציאות
מושגים שהוא מפתח
- רשימו
- מלכות
- אין סוף
- מעשה הצמצום
- הספירות
מהלכים שהוא מקדם
- רשימו מקבל זהות מבנית מדויקת: הקשר של כל המלכויות הפרטיות של תשע הספירות שנסתלקו; גם מקום וגם שורש למה שבא אחריו
- מלכות מתבארת במלואה בתפקידה הכפול: מקום לעולמות התחתונים, וגם שורש הכולל את המלכות של כל ספירה וספירה; מבנה כפול זה מוחל עתה בקנה מידה קוסמי על הרשימו (= 'מלכות דאין סוף')
- אין סוף השלמות הבלתי מוגבלת המקיפה, שביחס אליה החלל 'ריק'
- החלל הפנוי מוצג כמושג של קל״ח: המקום שפונה אחרי הצמצום; נקרא 'ריק' לא כפשוטו, אלא ביחס לשלמות אין סוף
- מלכות של אין סוף מוצגת לראשונה: השם המקצועי של הרשימו (המלכות הקוסמית בדרגת הסתלקותו של אין סוף)
- מקום המציאות מוצג לראשונה: תפקיד הרשימו בתור 'המקום הנותן מציאות' לכל הנמצא