שער 23 מתוך 138 · ענין האותיות והשמות

האורות מוציאים את פעולותיהם לפועל באמצעות השמות הקדושים, שמהם מורכבת התורה.

תפקידו בספר

חותם את חטיבת ענין האותיות והשמות (פתחים 18–23). קובע ש*השמות הקדושים* של ה׳ הם צירופי אותיות מסוימים המבצעים פעולות מסוימות; המלאכים מקבלים את כוחם מן השמות האלה. מציג את הלימוד הידוע: "כל התורה כולה שמותיו של הקב״ה" (זוהר יתרו פז ע״א; הקדמת הרמב״ן לתורה). לתורה שתי בחינות: (1) סודותיה, תכנית הבריאה, ה"למה", הקשורים בספירות; (2) צירופי האותיות, כלי הביצוע של הבריאה בפועל, כלי האומן שבו נעשית המלאכה (בראשית רבה). השמות פועלים באמצעות דיבור, כתיבה (קמיעות) והתבוננות (יחודים). לכן התורה היא גם התכנית הכוללת וגם הכלי הראשי.

מושגים שהוא מציג

• השמות הקדושים
• תורה
• יחודים

מושגים שהוא מפתח

• אותיות
• הספירות
• שם הוי״ה
• מילוי
• הבריאה

מהלכים שהוא מקדם

• אותיות מאורגנות עתה בשמות: צירופים שסידוריהם המסוימים מבצעים פעולות מסוימות
• הספירות סודות התורה קשורים בספירות (ה"למה" של הבריאה; שורשי הפעולות)
• שם הוי״ה ממוקם עתה בהקשרו: שם הוי״ה הוא השם העליון, אבל יש שמות קדושים רבים, כולם בנויים מצירופי אותיות
• מילוי ארבעת המילויים הם צירופי אותיות מסוימים היוצרים צורות שם מסוימות
• הבריאה מובנת עתה כנעשית באמצעות התורה, שהיא כללות השמות הקדושים; האותיות הן "כלי אומנתו" של הקב״ה
• השמות הקדושים מוצגים: צירופי אותיות מסוימים המבצעים פעולות מסוימות; התורה היא כללותם
• תורה מוצגת כמושג בקל״ח: גם תכנית הבריאה (סודותיה, הספירות) וגם כלי הביצוע (צירופי האותיות, כלי האומן)
• יחודים מוצגים: יחודים בדרך התבוננות באמצעות השמות; אחד משלושת האופנים שבהם פועלים השמות (לצד דיבור וכתיבת קמיעות)

לקריאת הביאור המלא, פסקה אחר פסקה (באנגלית)