שער 19 מתוך 138 · ענין האותיות והשמות
כ״ב האותיות
בשורה אחת
עשרים ושתיים אותיות האלף־בית העברי הן האלף־בית הפועל של הבריאה, בדיוק מערכת הביצוע שהתכנית הקוסמית צריכה.
תפקידו בספר
מפרט את מספר האותיות: עשרים ושתיים, לא יותר ולא פחות. זהו מניין האלף־בית הקוסמי, והוא נעשה למניין הסדרים המבצעים שבהם פועלים האורות. כל אות היא סדר אחד, שורש ייחודי לביצוע סוג אחד של פעולה; פעולות שונות צריכות סדרים שונים. הטעם למספר 22 עצמו מושרש במונח הראשון (פתח 15, כתר), ולכן הוא בתחום החקירה האסור. אנו מקבלים את ה־22 כנתון מכוח הכיול; ואחר כך משתמשים ב־22 באופן פורה כדי להבין כיצד פועלים האורות.
מושגים שהוא מציג
- סדרים
מושגים שהוא מפתח
- אותיות
- מידת הכתר
- הספירות
- המחשבה העליונה
מהלכים שהוא מקדם
- אותיות מקבלות מספר מדויק ותיאור מבני: עשרים ושניים סדרים נבדלים, וכל אות היא שורש ייחודי לביצוע פעולה מסוימת
- מידת הכתר מחודד בתפקידו כנושא המספרים שבתחום האסור: מספר כ״ב האותיות מושרש בכתר, ממש כמו שמספר עשר הספירות היה בפתח 14
- הספירות האורות שהוכנו בספירות יכולים להוציא את פעולותיהם הנדרשות רק באמצעות כ״ב סדרי האותיות
- המחשבה העליונה מחודדת בהקבלה לעקרון החישוב של פתח 14: המחשבה העליונה חישבה 22 אותיות, לא יותר ולא פחות, כשם שחישבה 10 ספירות, מאותם טעמים (כיול לפי המטרה)
- סדרים מוצגים במפורש כמונח: ה*סדרים* שבהם מאורגנים האורות; כל אות היא סדר אחד