שער 79 מתוך 138 · שורש ההנהגה הנעלמת
יום הדין הגדול: התיקון השלם וקבלת השכר
בשורה אחת
נקודת הסיום של הסיבוב היא יום הדין הגדול, ציר אחרית הימים שבו הרישום העליון מתגלה וההטבה נשלמת.
תפקידו בספר
הפתח השני ביחידה שורש ההנהגה הנעלמת (פתחים 78–84). פתח 78 קבע את העיקרון היסודי: כל מעשה משאיר רושם למעלה עם כל תולדותיו; והתכלית היא גילוי השלמות מתוך החסרונות במצב הסופי של הסיבוב. פתח 79 קורא עתה בשם המדויק לנקודת הסיום הזאת: יום הדין הגדול. שני חלקים. (חלק א׳) יום הדין הגדול הוא היום שבו ה׳ יסדר את כל מעשי העולם לפי סדריהם, כמו שנעשו, מראשית העולם ועד סופו. מטרת הסידור היא להוכיח את יושר משפטיו על פני האדם. המיקום בסוף הוא מבני: אי אפשר לדון מעשה כראוי כשהוא לעצמו; כל דין נכון צריך את כל מה שקדם לו, ורק כשהסיבוב כולו נשלם יכול הסידור לכלול הכול. זהו המימוש המעשי של עיקרון הרישום עם התולדות שבפתח 78: הסידור הוא הצגתם של כל הרשמים שנרשמו בסדרם הנכון. (חלק ב׳) שלושה דברים נובעים מן הסידור. (א) השלמות שולטת: התיקון השלם של כל החסרונות (המצב הסופי של פתח 78). (ב) דרך גילוי יחודו: ההראיה שהכוח והשליטה הם שלו לבדו (הקריאה החזקה ביותר של טענת היחוד שבפתח 1). (ג) נקבע השכר הנצחי לכל מי שעבד, תענוג השלמות העליונה של כל אחד לפי עבודתו בגילוי היחוד. כך מחבר פתח 79 את המצב הסופי של העולם (פתח 78) עם המצב הסופי של האדם (השכר הנצחי), ומראה שהם אותו מצב סופי הנראה משתי זוויות.
מושגים שהוא מציג
- יום הדין הגדול
- עריכת כל המעשים
- יושר משפטיו
- מקום הדין בסוף המחזור
- גילוי היחוד בסוף
- שכר נצחי
- התענוג בשלמות העליונה
- שכר כפי העבודה
- עבודה בגילוי היחוד
מושגים שהוא מפתח
- שורש ההנהגה הנסתרת
- שליטת ההעלם
- רשמי המעשים נשארים למעלה
- רישום עם תולדות
- סיבוב הגלגל
- השלמות מתגלה דרך החסרונות
- הסוף: התיקון השלם
- מתגלה כאחד בסוף
- יחוד
- אין סוף
- השגחה
- תיקון
- קלקול
- שלמות
- מחזור הבריאה
מהלכים שהוא מקדם
- יחוד הצעד התאולוגי בעל ההשלכות הרבות ביותר בפתח בקו היחוד: גילוי היחוד בסוף מזוהה כהראיה של כוחו ושליטתו לבדו; זוהי הקריאה החזקה ביותר של היחוד שבפתח 1, המושגת בסוף הסיבוב
- שלמות השלמות מצורפת עתה למנגנון יום הדין: סידור המעשים ביום ההוא הוא המנגנון המעשי שבו מושגת השלמות (¶6)
- מחזור הבריאה נקודת הסיום של הסיבוב נקראת עתה בשמה, יום הדין הגדול, וממוקמת מבנית בסוף הסיבוב, עם הסבר למיקום (¶5)
- השגחה ההשגחה נראית עתה בצורתה המלאה: הדין שכל העבר הוא הקשרו (פתח 78 ¶7) נעשה הפעולה ממש ב*יום הדין*: כל מעשה מסודר בסדרו הראוי, ונידון לאור כל מה שקדם לו
- רישום עם תולדות עיקרון הרישום של פתח 78 מקבל עתה צורה מעשית: הרשמים שנרשמו אינם הנהלת חשבונות; הם הנתונים ש*מוצגים* ביום הדין הגדול בסידור המלא
- רשמי המעשים נשארים למעלה לרושם שנשאר (פתח 78) נקרא עתה שימושו בסוף: ביום הדין כל רושם מופיע בסדרו הראוי, והסידור הוא שמוכיח את יושר הסדר
- הסוף: התיקון השלם התיקון השלם של פתח 78 ¶9 מזוהה עתה עם השלמות שבחלק ב׳ של פתח 79 (¶6): אותה פעולה, בהגדרה עמוקה יותר