שער 77 מתוך 138 · פרצוף עתיק

הזיווג שבעתיק

תפקידו בספר

הפתח האחרון ביחידה פרצוף עתיק (פתחים 74–77). פתח 74 מיקם את עתיק (מלכות דאדם קדמון המתלבשת באצילות, המקבלת עליה מ״ה וב״ן כתיקונים); פתח 75 השמיע את הטענה המבנית המרכזית (הזכר והנקבה גוף אחד ממש); פתח 76 פיתח את התוצאה (אין אחוריים ממש, כולו פנים לכל צד, פנים בפנים מעצם טבעו). פתח 77 מגדיר עתה מה פירוש זיווג במדרגה זו: שיא המבנה של היחידה. ההנחה: "חיבור דו״ן אלה הוא ממש כמו שני כוחות שמתחברים יחד בתוך גוף אחד". קל״ח כבר קבע ככלל ש*הזיווג נעשה בכל מקום שנמצאים זכר ונקבה*. השאלה שפתח 77 עונה עליה: מה פירוש הדבר כשהזכר והנקבה הם בחיבור אחד? התשובה: התחברותם זה עם זה היא מה ש*משלים את הגוף ההוא*, ו*החיבור הזה עצמו הוא זיווגם*. זיווג, מצד פירוש המילה, פירושו פעולה בשותפות. בעתיק השותפות היא עצמית ותמידית, זיווג כמצב ולא זיווג כאירוע. זוהי ההגדרה המבנית האחרונה של ההדרגה שבפתח 73 בראשה: זיווג עתיק הוא קצה ההדרגה, שבו לזיווג אין אופי של אירוע, אלא הוא עצם אופן מציאותו של הפרצוף. היחידה נחתמת כאן; הפתחים הבאים עוברים לאריך אנפין ולפרצופים התחתונים, שבהם הזיווג לובש צורות אחרות.

מושגים שהוא מציג

• זיווג עתיק: מצב עצמי
• זיווג פירושו שותפות
• זיווג עתיק משלים גוף אחד
• בעתיק החיבור הוא הזיווג
• סיום יחידת עתיק

מושגים שהוא מפתח

• עתיק יומין
• עתיק: דו־נון בגוף אחד
• בעתיק אין אחוריים ממש
• עתיק כולו פנים מכל צד
• עתיק פנים בפנים, לא אחור באחור
• מ״ה
• ב״ן
• דו־נון: עיקרון הזכר והנקבה
• המשפיע: עיקרון הפועל
• המקבל
• זיווג
• פרצוף
• עיקרון: החיבור הוא השלמות
• מדרגות החיבור בין הפרצופים
• מעלת עתיק על אריך אנפין בענין החיבור
• שלמות
• האורות
• אריך אנפין
• זעיר אנפין
• נוקבא

מהלכים שהוא מקדם

• עתיק יומין אופן מציאותו של עתיק מוגדר עתה במלואו: עצם מציאותו היא השותפות של שתי בחינותיו בגוף אחד; בכך נשלם התיאור המבני של היחידה
• עתיק: דו־נון בגוף אחד טענת "גוף אחד ממש" מפתח 75 מקבלת עתה צורה מעשית: החיבור של השניים הוא מה ש*משלים* את הגוף האחד, והחיבור הזה הוא זיווגם
• זיווג פירוש המילה נאמר כאן במפורש: "זיווג פירושו פעולה בשותפות" (שותפות); זהו היסוד הלשוני המתיר את כל השימוש הטכני במונח מכאן ואילך
• דו־נון: עיקרון הזכר והנקבה אופן הפעולה של הזכר והנקבה נאמר עתה בכלליות המלאה: בכל מקום שיש זכר ונקבה יש זיווג באיזו צורה, אפילו כשהזכר והנקבה הם גוף אחד
• עיקרון: החיבור הוא השלמות מיושם: הטענה שהחיבור הוא ההשלמה היא הצורה המעשית של השלמות במדרגה זו; אין צורך בדבר חיצוני לזיווג שבעתיק, שכן החיבור עצמו הוא ההשלמה
• מדרגות החיבור בין הפרצופים מקומו של עתיק בראש ההדרגה של פתח 73 מקבל עתה את סימנו המעשי: זיווג עצמי ולא זיווג כאירוע; הניגוד לזיווג לסירוגין של זו״ן משורטט במלואו
• מעלת עתיק על אריך אנפין בענין החיבור נשלם לאורך כל היחידה: עתיק עליון על א״א בציר החיבור בשלושה אופנים: (א) גוף אחד ממש (פתח 75), (ב) כולו פנים לכל צד / פנים בפנים מעצם טבעו (פתח 76), (ג) זיווג כמצב ולא כאירוע נפרד (פתח 77)
• שלמות שלמותו של עתיק נקראת כאן בלשון מעשית: מה שמשלים את הגוף הוא השותפות של שתי הבחינות הפועלות יחד

לקריאת הביאור המלא, פסקה אחר פסקה (באנגלית)