שער 15 מתוך 138 · פרטים עיקריים בענין הספירות והנהגותיהן
על הכתר, המונח הראשון, אסור לשאול. מחכמה ואילך מצווה לחקור.
בשורה אחת
הכתר קשור באין סוף, ו*הטעם* שלו הוא תחום אסור. מחכמה ואילך החקירה מחויבת.
תפקידו בספר
מותח את הגבול בין חקירה אסורה לחקירה מותרת. הכתר (המונח הראשון, שזוהה בפתח 14 פסקה 12) קשור באין סוף וברצון העליון, ולכן ה"למה" שלו מושרש במה שאינו ניתן לידיעה מעיקרו: חל עליו מאמר חז״ל "במופלא ממך אל תדרוש" (חגיגה יג ע״א). אבל מחכמה ואילך, החכמה מחלקת את הכלל לפרטים ("כולם בחכמה עשית", תהלים קד, כד); הבינה מוציאה אותם אחד אחד; וזעיר אנפין ונוקבא יחד הם כללות ההנהגה בשבע בחינות: החקירה בהם היא מצוות עשה. הפרק נותן לקל״ח את הצדקתו העצמית: "אין אנו עוסקים אלא בפעולות כוחותיו ובדרך הנהגתם", לעולם לא במהות אין סוף ולא במהות הספירות, אלא בחוקי פעולתן.
מושגים שהוא מפתח
- מידת הכתר
- מידת החכמה
- מידת הבינה
- זעיר אנפין
- נוקבא
- אין סוף
- רצון אין סוף
- המחשבה העליונה
- הספירות
מהלכים שהוא מקדם
- מידת הכתר קשור עתה במפורש באין סוף, "הרצון הכל־יכול"; תחום החקירה האסורה, משום שטעמו מושרש ברצון העליון, שלמעלה מהשגת המחשבה
- מידת החכמה מקבלת את הגדרתה המעשית: "מחשבה שמחלקת הדברים כראוי"; הכוח המחשב שמפרט את כל פרטי ההנהגה; הפסוק בתהלים קד, כד מבסס את תפקידה
- מידת הבינה מקבלת את הגדרתה המעשית: "גילוי החכמה"; מוציאה כל פרט לפועל לבדו; ההבדל: החכמה מחזיקה את הכלל קשור למטרה, והבינה מוציאה כל פרט במקומו הראוי
- זעיר אנפין נזכר במפורש בשמו, "זעיר אנפין" = חסד־גבורה־תפארת־נצח־הוד־יסוד (שש המידות)
- נוקבא נזכרת כ"נוקבא" = מלכות; יחד עם זעיר אנפין, כללות ההנהגה כולה בשבע בחינות
- אין סוף נאמר שהכתר "קשור" באין סוף: האמירה המפורשת ביותר בקל״ח עד כה על היחס בין הכתר לאין סוף
- רצון אין סוף נזכר כ"הרצון הכל־יכול" (השווה פתחים 1–2)
- המחשבה העליונה בפרק זה, בפסקה 8, ה*מחשבה* מזוהה במפורש עם החכמה, ובכך מחודד השימוש הכללי של פתח 14 במונח המחשבה העליונה
- הספירות נאמר שמהותן "באחדות פשוטה עם מהות המאציל, שאינן אלא כוחות מחשבתו"