שער 11 מתוך 138 · התמונות שבהן נראות הספירות

דמויות הנבואה נובעות ממלכות, ורק דרך העדשה של מלכות אפשר להבין את מה שלמעלה ממנה ואת מה שלמטה ממנה.

תפקידו בספר

מסביר את התועלת שבדמויות הנבואה: לא רק מה שהן מגלות, אלא מה שאפשר לדעת באמצעותן. קובע את מלכות ככוח היחיד שמפיק את כל דמויות הספירות, מביא במפורש את משל העדשה והמראה, מנסח את הכלל "אי אפשר לעלות או לקבל אלא בה", ומראה שהדמויות נושאות ידיעה בחכמת ההנהגה: שהאריה (למשל) מלמד אותנו לא רק שחסד פועל אלא גם כיצד חסד צריך לפעול בעולם התחתון. חותם בציון שממלכות אפשר לקנות ידיעה גם על הספירות שלמעלה ממנה.

מושגים שהוא מפתח

• מלכות
• שכינה
• הספירות
• מראה הנבואה
• מידת החסד
• אבא
• העולמות התחתונים
• הבריאה

מהלכים שהוא מקדם

• מלכות מקבלת תפקיד מעשי שלם: מלכות כ־(א) הספירה היחידה שכוחה המיוחד הוא לייצג את האחרות, (ב) שורש העולמות התחתונים, (ג) העדשה / האספקלריא, (ד) השער ההכרחי לכל השגה נבואית, (ה) המתרגמת בין האור הפשוט שלמעלה לבין השפע נושא הצורה שלמטה
• שכינה מוצגת במפורש כבחינה הפועלת של מלכות: השכינה, שמתרגמת את האור הפשוט לצורה מתקבלת באמצעות צמצומים
• הספירות מנוסח עקרון הכוח המיוחד שלהן: לכל ספירה יש כוח מיוחד משלה, וכוח זה משפיע על כל האחרות; כוחה המיוחד של מלכות הוא ציור הדמויות
• מראה הנבואה מקבל תפיסה פורייה: השגת הנביא את הדמות היא עבודה שכלית של ממש; ההבנה מדוע נראתה דמות זו ולא אחרת מלמדת את חכמת ההנהגה
• מידת החסד דוגמת האריה מורחבת עתה: לא רק ש"אריה = חסד", אלא שצורת האריה, כפי שאנו פוגשים אותה בעולם התחתון, מלמדת כיצד השכינה צריכה לתעל את החסד
• העולמות התחתונים מקבלים תפקיד מבני: הם "מושרשים" במלכות, והצורות האופייניות להם הן המקבילות שדרכן הספירות העליונות נעשות נגישות לנביא

לקריאת הביאור המלא, פסקה אחר פסקה (באנגלית)