שער 8 מתוך 138 · התמונות שבהן נראות הספירות

הספירות יכולות להיראות בדמיונות הפכיים, אפילו בבת אחת. שניהם מייצגים אמת.

תפקידו בספר

מפתח את העיקרון שבפתח 7, שלספירות אין צורה מצד עצמן, לטענה הדרמטית שהן עשויות להיראות בדמיונות הסותרים זה את זה, אפילו בבת אחת, ושניהם אמת; מיישב סוג מרכזי של סתירות לכאורה בכתבי האר״י (בעיקר עיגולים לעומת יושר); מציג את משל דמיונות החלום, שנעשה הדגם המקובל למראה הנבואה; מציג את ההשתלשלות ואת ההתלבשות כשתי עדשות נפרדות לבחינת היחסים בין הפרצופים

מושגים שהוא מציג

• עיגולים
• יושר
• השתלשלות

מושגים שהוא מפתח

• הספירות
• מראה הנבואה
• נביא
• מרכבה
• עתיק יומין
• אריך אנפין
• עשיה
• קו
• תפארת
• יסוד
• מידת החסד
• גבורה
• נפש

מהלכים שהוא מקדם

• הספירות מוצגות כמסוגלות לשאת דמיונות סותרים בבת אחת בלי סתירה; ריבוי המראות בכתבי האר״י מוסבר, ואינו קושיה
• מראה הנבואה מקבל את דגם דמיונות החלום: המראות יכולים להשתנות מרגע לרגע, להכיל סתירות, ובכל זאת להיות אמת; הנביא רואה את השינוי בלי לראות מעבר
• מרכבה מתוארת כמסגרת שבה יכולים דמיונות סותרים להתקיים יחד (פסקה 8)
• עשיה ממוקמת "למעלה ולמטה בבת אחת", לפי נקודת המבט (עיגולים לעומת יושר)
• עתיק יומין יסוד דעתיק מופיע בשתי בחינות בו־זמניות אך סותרות: מסתיים בתפארת דאריך אנפין (בהשתלשלות) ומסתיים ביסוד דאריך אנפין (בהתלבשות)
• אריך אנפין מופיע בשתי בחינות מבניות משלימות (מבשר: פתח 110 יפתח זאת)

לקריאת הביאור המלא, פסקה אחר פסקה (באנגלית)