שער 2 מתוך 138 · גילוי היחוד וענין ההטבה – יסוד הבריאה
רצונו רק להיטיב. גם הרע הוא אמצעי שדרכו הוא מיטיב. בכך מתגלה יחודו בבירור.
בשורה אחת
רצונו רק טוב, והרע עצמו הוא אמצעי שדרכו ניתן הטוב.
תפקידו בספר
משיב על הקושיה שנותרה מפתח 1, וחושף את המהלך המכונן שעליו עומדת כל המשנה האמונית של קל״ח: ה׳ בורא את הרע דווקא כדי לבטלו, ובאמצעות הביטול הזה מתגלה יחודו
מושגים שהוא מציג
- עונש
- מחזור הבריאה
- גילוי היחוד
- חכמת האמת
מושגים שהוא מפתח
- הרצון העליון
- אין סוף
- הטוב
- רע
- סטרא אחרא
- יחוד
- הבריאה
- בחירה חופשית
מהלכים שהוא מקדם
- הרצון העליון מסויג: רצונו הוא רק טוב; העונש הוא נגד רצונו, אך משמש אמצעי
- הטוב מוצג כתכונתו היחידה של הרצון; הכל חוזר אליו בסוף; התכלית האחרונה של המחזור כולו
- רע מוצג כאמצעי לטוב, שנברא בידי ה׳ וחוזר לטוב; לעולם אינו רשות עצמאית
- סטרא אחרא מפותחת מן האזכור הקצר בפתח 1 לשלילה מפורשת של שתי רשויות: אין רשות שנייה, אפילו לא בדרך ההנחה
- יחוד מוצג כמתגלה דרך הפכים ואחר כך ביטולם: המהלך המכונן; זו המשמעות המעשית של "יחוד אין סוף"
- גילוי היחוד מוצג: התוצאה הגלויה של המחזור, כשהרע הוחזר כולו לטוב ואין נראית שום רשות אחרת
- מחזור הבריאה מוצג כמבנה המסגרת: התחלה (כוונה טובה) ← אמצע (התנגדות לכאורה) ← סוף (הטוב מתגלה); הרצון העליון מנהיג אותו לכל אורכו
- עונש מוצג כרע כשלעצמו, נגד הרצון, אמצעי לטוב, וסופו להיפסק, הן ליחיד והן לעולם
- הבריאה מפותחת: מהלכה מונהג בידי הרצון העליון ומסתיים בטוב
- חכמת האמת מוצגת כחכמה המאפשרת לנו לראות את המחזור מתחילתו ועד סופו, וכך להבין שהכל בא מה׳ לבדו